"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מהפכה, לא פחות

,עודכן

גדי איזנקוט אמנם רק התחיל את תפקידו כרמטכ"ל, אבל ההחלטה שקיבל אתמול על הקמת זרוע סייבר היא אחת המשמעותיות שיקבל בארבע שנותיו בתפקיד.

במושגים צבאיים מדובר במהפכה, לא פחות. ההכרה כי הסייבר - "המימד הרביעי" - עומד בשורה אחת עם זרועות האוויר, היבשה והים, מבהירה כי איזנקוט התאים את חשיבתו לעולם החדש, ועכשיו הוא מבקש להתאים אליו את צה"ל. בעולם הזה, חשיבותו של רב"ט עם מקלדת ומשקפיים עבים גדולה לעתים בהרבה משל גדוד חי"ר שלם, ובמבצע עלום, נטול חתימה וכתובת, אפשר לאסוף, לשבש, לסכל ולרגל תוך דילוג על גבולות ומגבלות פיזיים, פסיכולוגיים ותודעתיים.

ישראל, וצה"ל בראשה, היא מובילה עולמית בתחום הזה (לא בלעדית, בהינתן הדומיננטיות המעצמתית של ארה"ב, סין ורוסיה), ודי בפעולות האחרונות שיוחסו לה בתקשורת הזרה כדי לרמז על הפוטנציאל והעוצמה שטמונים בתחום שמשנה בכל יום את העולם.

עד כה נוהל תחום הסייבר תוך כדי תנועה. באופן טבעי החלק ההתקפי שלו נשאב לאגף המודיעין, וההגנתי - לאגף התקשוב. אבל בעולם שבו האיומים גדלים במקביל להזדמנויות, והסייבר הופך למרכיב מרכזי בכל מבצע, נדרש יותר מזה. טוב עשה איזנקוט שקיבל את ההחלטה המתבקשת, למרות התנגדויות קשות מבית (בראשן של אמ"ן, שחושש ובצדק מאובדן של הגמוניה ונכסים). בכך שהקדים את המאוחר והבלתי נמנע, הוא נתן לצה"ל עוד זמן להקמה נכונה ומסודרת יותר של הזרוע החדשה.

החלטת הרמטכ"ל מסמנת אמנם אופק ברור - הקמת זרוע - אבל הדרך אליו זרועה מוקשים. עוד צפויים קרבות ארגוניים (בסופו של דבר, סביר שזרוע הסייבר תירש את אגף התקשוב), בין־ארגוניים (מי אחראי למה) ותקציביים (לצה"ל יידרש תקציב רב־שנתי כדי להוציא לפועל תוכנית שאפתנית כזאת). אסור שכל אלה יסיטו את הרמטכ"ל ואת צה"ל מההחלטה הנכונה שהתקבלה, שעם שינויים מתחייבים אחרים במבנה ובארגון הצבא אמורה להתאים אותו לאתגרי העתיד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יואב לימור

פרשן צבאי

כדאילהכיר