הסיוט של ארדואן מהכורדים

בבחירות שיתקיימו היום בטורקיהצפויה לנצח מפלגת הצדק והפיתוח של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, אבל זה ממש לא העניין. השאלה היא האם תוכל המפלגה להגדיל את הרוב שלה, עד כדי כך שיתאפשר לה לשנות את החוקה ולהפוך את הנשיא לראש הרשות המבצעת? וכן האם, לראשונה בהיסטוריה, תופיע מפלגה כורדית בפרלמנט הטורקי, למורת רוחו של הנשיא העצבני?

הכתבה הכי נקראת של היום: המכתב שהשאיר עמוס שוב לבתו

אחוז החסימה הטורקי הוא הגבוה במערב ומגיע לעשרה אחוזים. מפלגות גדולות יחסית עלולות להיעלם בקלות אם אינן מגיעות אל המחסום הגבוה הזה, ולכן יש מהן המעדיפות לא להתמודד כלל ולהגיע לפרלמנט בדרכים אחרות. כך קיים בפרלמנט הטורקי ייצוג למיעוט הכורדי באמצעות צירים עצמאיים, המתמודדים במחוזותיהם ואשר אינם צריכים לעבור את אחוז החסימה. לאחר הבחירות חוברים הצירים הכורדים, וכך הם מהווים קבוצה פרלמנטרית בלי שהתמודדו כסיעה.

הפעם מדובר בהימור לא פשוט, אשר מובל בידי מנהיג כורדי כריזמטי בשם סלאטין דמיטראס. הוא הקים מפלגה כורדית, עומד בראשה ומבקש לנגוס, באמצעותה, בכוחו של ארדואן ולאפשר לכורדים לבטא את שאיפותיהם הלאומיות והתרבותיות. בבחירות היום לא ירוצו מועמדים כורדים עצמאיים, ולכן אם לא תקבל המפלגה החדשה את עשרת האחוזים שהיא זקוקה להם, לא יהיה שום ייצוג לכורדים בפרלמנט, ארדואן יחכך את ידיו בהנאה ויגדלו סיכוייו לשנות את החוקה. אם, לעומת זאת, תיכנס המפלגה הכורדית לפרלמנט, יקיץ הקץ על חלומו של הנשיא להפוך לבעל סמכויות בלתי מוגבלות, כמעט.

העולם מתבונן בעניין רב מאוד בבחירות בטורקיה. היחלשות ארדואן תשמח מדינות רבות, העוקבות בדאגה אחר השינויים החלים באישיותו ובמשטרו בשנים האחרונות. הארמון הגדול שבנה לעצמו והבוטות הגוברת של התבטאויותיו הם הביטויים הבולטים ביותר להקצנה הטורקית ולהיחלשות אופייה הדמוקרטי של המדינה. הצבעה כורדית מאסיבית לא תוכל, כאמור, למנוע ניצחון ממפלגת השלטון, אך תוכל לשנות את הכיוון.

גם ישראל עוקבת. ארדואן, שהחל את תקופת ממשלו בניסיון לחיות בשלום עם ישראל, ואשר ראש ממשלתו, דבוטאולו, ביקש לקיים מדיניות חוץ ללא חיכוכים עם מדינות אחרות, הביא לשפל את היחסים בין שתי המדינות, גם אם במישור הכלכלי ממשיכים הייבוא והייצוא לשגשג. התחזקות הנשיא עלולה לגרום להרעה נוספת ביחסי המדינות.

למרות היותו נשיא אשר מנוע ממעורבות פוליטית, מעורב ארדואן בבחירות הללו כפעיל פוליטי מובהק, שאינו מנסה להסתיר זאת. הוא מציג את האיומים על טורקיה, את מעורבות המדינות הזרות בבחירות, ומבקש לשכנע את הבוחרים כי הצבעה עבור מפלגתו היא היחידה עבור האינטרס הלאומי הטורקי. רוב הטורקים אוהבים לאהוב את האיש, וייתכן שעוד הלילה ייוודע לנו כי ניצחון מפלגתו מאפשר לה לשנות את החוקה, וכי הכורדים מפנים את בית הנבחרים. אבל עשוי להיווצר גם מצב הפוך. ובאשר לסקרים? מי שעדיין מוכן להתייחס אליהם ברצינות, ימצא כי הם מנבאים בדיוק עשרה אחוזים למפלגה הכורדית החדשה.

החשד: רוצצו את גולגלתו של חברם בשביל 130 שקלים