"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זו העת לשלב את יוצאי אתיופיה

,עודכן

הפתרון למצוקת יוצאי אתיופיה לא יכול לבוא רק מכיוון הממשלה. גם לשלטון המקומי יש תפקיד חשוב במשימה זו, וכיום נדמה כי מרביתו מנותק מתהליך הקליטה ולא רואה באנשי העדה חלק בלתי נפרד מהעיר. על הרשויות המקומיות לשנות חשיבה ולהתחבר לשכונות שבהן יש ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה ולהתחיל לבנות את דור העתיד של המדינה, במקום לעסוק בכיבוי שריפות ובכלל להתעלם מהבעיה האמיתית הקיימת.

אסור שעולים מאתיופיה יהפכו אך ורק כלי לגיוס משאבים מהמדינה ומערים תאומות ומקהילות יהודיות בחו"ל. על הממשלה לגרום לרשויות המקומיות להיות מעורבות בוועדת השרים, ולא רק להזמין נציגים יוצאי אתיופיה לוועדה להביע את עמדותיהם ולהציג את הצעותיהם לתהליך הקליטה הנכונה. הגיע הזמן שגם הרשויות המקומיות ייקחו אחריות בהטעמת החיבור בין האוכלוסיות ולא בהפרדה לצורך רווח פוליטי, בבחינת הפרד ומשול. הדרישה של הקהילה די פשוטה - להתקבל בכל מקום ולפרוץ את החסמים הקיימים, לאפשר לאנשינו להתערות בחברה הישראלית הוותיקה. כעת זו ההזדמנות להביא את עולי אתיופיה לקדימת הבמה הציבורית.

עולי אתיופיה הם אוצר אנושי חשוב למדינת ישראל, צריך פשוט להפקיד בידיהם את הכלים ואת הסמכויות ולשלוח אותם לחזית ההסברה הישראלית. ישראל אינה מדינת אפרטהייד, אף על פי שהעולם הצבוע מנסה לצייר אותה ככזאת. שגרירים מבין יוצאי אתיופיה במדינות אירופה יעשו את ההסברה: יהודים, כהי עור, אקדמאים וישראלים - אין שילוב טוב יותר בהסברה בעת הזאת.

חשוב ליישם את חוק ייצוג הולם ליוצאי אתיופיה ברשויות המקומיות ובחברות ממשלתיות ולפרוץ את המניעים הפוליטיים ברשויות המקומיות שפוגעות בהתערות הקהילה בתפקידים בכירים בעירייה. כמו כן, יש ליישם את חוק האפליה המתקנת ליוצאי אתיופיה, המופיע בספר החוקים ורק מחכה לביצוע.

הדור הצעיר דורש התמזגות בחברה ופעילות משותפת עם כלל הציבור וילדי ישראל. מאסנו בתוכניות המופרדות ליוצאי אתיופיה בלבד, שסוכני עוני נהנים מהן. אלו תוכניות שמייצרות סגירות תרבותית וחברתית.

גם מסקנות המשטרה, על אודות הגברת השיטור, מדאיגות. כיצד הגברת השיטור הקהילתי, בשכונות שיש בהן ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה, תעזור? קראתי את המסקנות והזדעזעתי מכך שהמשטרה רואה בקהילת יוצאי אתיופיה סיכון ומטילה בה שוב דופי וסטיגמות. צריך לבחון ולבדוק את הקהילה בכלים הנמצאים ברשות המשטרה על פי חוקי המדינה, ולא להמציא חוקים ונהלים ייחודיים ליוצאי אתיופיה.

הכותב הוא כתב רשת ב' של קול ישראלטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר