יותר נזק מתועלת
הניסיון להחזיר את ההפלרה למי השתייה הוא חטא על פשע, או בשפת כבוד הרב יעקב ליצמן משול ל"וינועו אמות הסיפים". מאות מחקרים רפואיים מצביעים כי ההפלרה גורמת יותר נזק מאשר תועלת, כמו פגיעה בתפקוד בלוטת התריס, שכיחות שברים בצוואר הירך, התקשות הגידים, פגיעה בבלוטות האיצטרובל במוח, ירידה ברמת משכל אצל ילדים, גידול ממאיר בעצמות, סיכון מוגבר למחלות הפלורוזיס, פגיעה ביכולות קוגניטיביות ועוד.
על פי "עקרון ההיזהרות", שלפיו מתנהלים משרדי הבריאות העולמיים וגם ישראל, מספיק שיש חשש בשביל לעצור את התהליך. בהחלטת בג"ץ נכתב כי "רשמנו לפנינו את התחייבות המדינה כי בתוך שנה תופסק הפרקטיקה של הוספת פלואוריד למי שתייה". איזו סמכות לוקח על עצמו סגן השר ליצמן "מעל המדינה", כל זאת בשביל "משחק" אגו מול שרת הבריאות לשעבר.
גם יחידת המחקר של הכנסת הגישה חומר לפני קבלת ההחלטות, שבו נאמר כי "יש הרואים בהפלרה תהליך 'ידידותי לסביבה', מכיוון שהכימיקלים שבהם משתמשים בתהליך זה (חומצה פלואורוסיליצית) הם תוצרי לוואי של ייצור תעשייתי של דשנים זרחניים. לפיכך, בזכות ההפלרה קטנה כמות הפסולת הרעילה לטיפול". המשמעות היא שהציבור הוא "כלי קיבול" של הפסולת, האמורה להיות מנוטרלת באתר מיוחד.
כמו כן, ד"ר שלמה זוסמן, מנהל אגף בריאות השן, אמר בהופעתו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כי "עכשיו אני צריך לגלות לכם עוד משהו. לא צריך פלואוריד כדי למנוע עששת. אם לא תאכלו סוכר, לא תהיה עששת. חשוב שתדעו עוד דבר. פלואוריד זה לא חיסון, הוא לא מחסן את האדם נגד עששת. גם אם תשתה מים עם פלואוריד בריכוז האופטימלי ותאכל סוכר, לא יעזור שום דבר - תהיה לך עששת".
בסופו של דבר, החומצה המוחדרת היא פסולת ולא נבדקת כמו החומרים הרעילים הרבים שכבר ישנם. למעשה, לא מולאו אף פעם התקנות בנושא.
הכותב הוא המהנדס המחוזי לשעבר לבריאות הסביבהטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו