"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא למנות מחליף לבלייר

,עודכן

הקוורטט נולד על רקע האינתיפאדה השנייה. ארה"ב של בוש הבן רצתה לתאם בין הגורמים העיקריים שהיו מעורבים בניסיונות לשים קץ לאלימות באזורנו, ולחדש מהלכים מדיניים, וכך הוקמה מסגרת ללא תקדים בהובלת ארה"ב, בהשתתפות האו"ם (האמור להכיל את רובן המכריע של מדינות העולם, ולא להיות חבר במסגרת שבו חברות רק חלק מהן), רוסיה (שמעולם לא שעתה להחלטות הקוורטט והמשיכה לנהל מדיניות משלה גם בנושאי המזה"ת) והאיחוד האירופי (שעד אז הורחק על ידי אמריקה מן הסכסוך הוותיק שלנו, וסבר כי באמצעות הגוף החדש יינתן לו מקום ליד השולחן, כך שלא יסתפק רק בתפקיד מממן הרשות הפלשתינית).

הקוורטט פועל בשתי רמות - זו של השליחים וזו של מזכ"ל האו"ם ושרי החוץ של האיחוד האירופי, ארה"ב ורוסיה. קשה להצביע על הישג כלשהו של הגוף הזה עד היום. לאחר שג'ים וולפנזון, נשיא הבנק העולמי לשעבר, סיים את תפקידו, הגה הקוורטט תפקיד חדש: שליח הקבוצה המרובעת למזרח התיכון, אשר תפקידו הוגבל לעידוד הכלכלה הפלשתינית ולבניית מוסדות המדינה הפלשתינית. וולפנזון הפשיל שרוולים, ועשה מאמצים רבים על מנת לקדם מיזמים משותפים לישראל ולרשות הפלשתינית, ובעיקר - לסייע בהעברה של אמצעי הייצור החקלאיים מן המתנחלים בחבל ימית לידי הפלשתינים בעזה, במהלך נסיגתה של ישראל מן הרצועה. המאמצים נכשלו, וולפנזון סיים את תפקידו בתסכול, ואז פרש ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר, מתפקידו בממלכה, וקיבל על עצמו את המשך המשימה.

חשבתי אז כי האיש הפופולרי והנבון הזה, שהכיר היטב את האישים ואת הבעיות באזורנו, יוכל לסייע בשינוי המצב רק אם יקבל מנדט כפול: מדיני וכלכלי. המלצתי בפניו שלא יסתפק במנדט כלכלי בלבד, משום שאי אפשר לנתק את התחומים זה מזה, ובלי התקדמות מדינית, יצטמצם כל תפקידו בשתדלנות במינהל האזרחי לאפשר להעביר ציוד לגדה המערבית או לעזה, לזרז הליכים ביורוקרטיים להקמת מפעלים או מבנים, ועוד. בלייר ניסה להרחיב את המנדט, אבל הקוורטט כבר הפך אז לעובדה קיימת, וחבריו לא היו מוכנים לוותר על משהו מן הסמכויות הווירטואליות שלהם, למען אחד האישים האירופאים הבולטים והנמרצים ביותר.

שמונה שנים לאחר מכן אי אפשר לומר ששום דבר לא קרה, אבל רוב מה שקרה הוא בתחום אותן השתדלויות קטנות, וגם התוכנית הכלכלית הגדולה, בעלות מיליארדים, שעליה הכריז בלייר לפני יותר משנה, לשיקום הכלכלה הפלשתינית ולמיזמים משותפים, ואשר עליה בירך מזכיר המדינה ג'ון קרי, גוועה לאחר ההכרזות והברכות.

הגיע הזמן להודות: הקוורטט לא עשה דבר לקידום השלום במזרח התיכון, והוא מבנה מיותר המוסיף על סרבול התהליך. חברי המרובע יכולים לתרום - כל אחד לחוד - לקידום התהליך, והם גם עושים זאת, אבל המסגרת המשותפת רק גורעת. שליח הקוורטט - מוכשר ומחויב ככל שיהיה - אינו מסוגל לקדם מהלכים כלכליים משמעותיים בלי מעורבות בתהליך המדיני. אין טעם להטריח מישהו חדש כדי למלא את התפקיד הבלתי אפשרי הזה, ובאותה הזדמנות טוב יעשו חברי המרובע אם יכריזו על סיום תפקידו של הקוורטט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר