"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המסר: לא ילך להם בכוח

,עודכן

המסר מלשכת ראש הממשלה: שום דבר לא יעבוד בכוח. ממשלת נתניהו הרביעית יצאה לדרך כשהאתגרים בזירה הבינלאומית מסתערים על דלתה בעוצמה. רק בעשרת הימים האחרונים אפשר למנות ארבע זירות שלשכת ראש הממשלה מטפלת בהן: 1. הדרישה המצרית בוועידת הסקר של האמנה להפצת נשק גרעיני (NPT) לכפות על ישראל פיקוח ופירוז בנושא הגרעין. 2. הדרישה הפלשתינית להדיח את ישראל מפיפ"א. 3. המו"מ בין ארה"ב והמעצמות מול איראן. 4. היוזמה הצרפתית להכרה במדינה פלשתינית במועצת הביטחון של האו"ם.

בשתי הזירות הראשונות, בוועידת הסקר ובפיפ"א, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמשמש גם שר החוץ, פעל ביעילות וסיכל את המהלכים, שהסתיימו בניצחון ישראלי וכישלון ליוזמים.

עבודת מטה של המועצה לביטחון לאומי, בראשותו של יוסי כהן, סגן ראש המוסד לשעבר, הובילו לניצחונות: בוועידת הסקר ניסו לנתב את ישראל לצינור של בחינת הגרעין הישראלי במנגנון משפטי מחייב ונכשלו. בפיפ"א ניסו בנוסף להדחה להעביר את זירת הדיון ב"עוולות" הישראליות למוסדות האו"ם ונכשלו.

שני מגה־נושאים שמדירים שינה בירושלים, הם ההסכם המתגבש מול איראן והדיון במועצת הביטחון באו"ם על הכרה בישראל, צפויים להגיע לידי הכרעה בסוף החודש הבא, אך העבודה לתוצאות הרצויות נעשית כל הזמן, בערוצים ורמות שונות, בחשאי ובפומבי.

מול הגרעין האיראני, נתניהו עקבי וברור: ההסכם המתגבש רע, אפשר לפקח על איראן ועד שהיא לא משתנה, במעשים ובהתבטאויות, לא להסיר את הסנקציות. בנושא הפלשתיני, ראש הממשלה מחדד כי הפתרון, שיכול לבוא בסיוע מדינות ערב המתונות, הוא לא פתרון של נסיגה ישראלית משטח, שתאפשר בו השתלטות של דאעש או חמאס.

המשמעות היא שהפתרון בנושא הישראלי פלשתיני מצד נתניהו הוא אפשרי, אם הפלשתינים רוצים, אבל הוא עומד בעקרונות שהוא עצמו קבע ואשר לא פוגעים בקואליציית הימין הצרה שהרכיב.

בשבוע שעבר ביקרה בישראל פדריקה מוגריני הממונה על יחסי החוץ של האיחוד האירופי. נתניהו הצהיר מולה שוב כי הפתרון מול הפלשתינים הוא של מדינה מפורזת לפלשתינים, שחיה בשכנות טובה עם ישראל.

השבוע יבקרו בישראל שר החוץ הגרמני פרנק וולטר שטיינמאייר, ושר החוץ הצרפתי, לורן פביוס. במשרדו של פביוס נולדה ה"יוזמה הצרפתית", שמבקשת לקבוע באו"ם מועד לסיום המו"מ ולהכרזה על מדינה פלשתינית. ראש הממשלה צפוי להיפגש עם השניים ולהבהיר להם, את מה שנאמר פעמים רבות לפלשתינים: שום תועלת לא תצמח בכוח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

שלמה צזנה

שלמה צזנה, הכתב המדיני של "ישראל היום", בן 37 מירושלים, בוגר בית הספר לתקשורת "כותרת", עיתונאי משנת 1994, אשר מילא שורה של תפקידים ככתב וכעורך. מתוכם, 9 שנים ככתב העיתון "מעריב", שם פרסם באופן יומיומי ידיעות בעמודי החדשות וכן כתבות במגזין היומי, תחקירים ומאמרים במוספי השבת. אחרי שורה של תפקידי עריכה בכלי תקשורת שונים, הצטרף ל"ישראל היום" בסיקור המערכת המדינית בישראל, מערך החוץ וההסברה ומהלכיו של ראש הממשלה ושריו.

כדאילהכיר