פסטיבל דרום: ניצול ציני בדימונה

השמאל הישראלי בהנהגת "ידיעות אחרונות" וערוצי הטלוויזיה 2 ו־10 לא סולחים ולא מוחלים לתושבי דימונה, ירוחם, ערד ונתיבות. תושבי הדרום היו התקווה הגדולה של בעל העיתון ושלוחיו בפוליטיקה הישראלית, הרצוג ולבני, לנצח בבחירות, להוביל את ישראל אל גבולות 67', ובעיקר להמשיך את המהלך ה"דמוקרטי" לסגירת "ישראל היום".

בתקשורת השמאל צהלו למראה חברי ועדים ועובדים מפוטרים, לפני הבחירות, קורעים בטלוויזיה את כרטיסי החבר שלהם בליכוד. אבל חלום אנשי התקשורת התפוגג כאדים על חלון מכונית, שבאבחת מגב אחת נעלמים. שבועות הם הסתובבו בתחושה של פורים והתעוררו לתשעה באב.

בניתוח הקלפיות התברר שמצביעי הדרום הכזיבו, ובגדול. הם לא עמדו ב"ציפיות". מאחורי הפרגוד, ברגע של אמת, הם החליטו לחזור ולהצביע מחל. מתוך אהבת ארץ ישראל, חיבה למסורת היהודית ודאגה כנה לשלמות ירושלים. הם שכחו לרגע את המצוקות האישיות שלהם וראו לנגד עיניהם את נצח ישראל. אזרחים נאמנים שהתעלמו ממכתבי פיטורים מכבידים, ושהתמקדו במורשת ישראל ומגילת העצמאות.

בימים האחרונים אזרחי ישראל חשופים לעיסוק מועצם של התקשורת בנעשה בדרום. אולפני שידור מאולתרים וכותרות ראשיות בעיתונים העלו על ראש שמחתם את מצבם העגום והמייסר של מפוטרים. לרגע היה נראה שפרץ חמלה עטף את כלי התקשורת. ראשי המחנה הציוני ירדו לדימונה ורקדו על כבוד בחירתם של יושבי הדרום.

מפוטר, סבלו קשה, אין לו סיבה טובה לקום בבוקר. חובה לעשות כל מאמץ כדי למנוע פיטורים ובמקביל ליצור מקומות עבודה חדשים, בעיקר מודרניים ומתקדמים שיגרמו לצעירים אקדמאים להישאר בערי מגוריהם. אני מטיל ספק שכוונת התקשורת בקמפיין הירידה לדרום היתה לסייע לתושביו. האופן שבו הוצג הדרום בתקשורת נראה כמפגן מובהק שנועד להוכיח לתושבים שהם טעו בשיקול דעתם בבחירות. להזכיר להם שבסוף העולם כדאי לפנות שמאלה. המבחן האמיתי יהיה אם כלי התקשורת ימשיכו לסקר את הדרום, חוששני שהם כבר השלימו את משימתם.

הצגת השלילה על ידי התקשורת לא משרתת את המטרה שהתקשורת כאילו מייצגת. יזמים, זוגות צעירים ממרכז הארץ וכן תושבי האזור לא יעשו מאמץ לעבור לדימונה ולירוחם אם תעודת הזהות שלהם היא כפי שהוצגה. חבל מאוד שהתקשורת לא הראתה את המשמעות של מעבר בסיסי צה"ל לדרום, את השכונות החדשות שמוקמות בירוחם ואת הביקוש המוגבר לדירות בהן, וכך גם את מעוז ההיי־טק הישראלי החדש בבאר שבע. כמה חבל שפוליטיקה צינית קטנה, המציגה רק את הדלות ואת הקושי, עושה עוול למפעל ציוני ענקי שמתחולל בנגב. החזון של בן־גוריון לנגב מתממש על ידי ממשיכי דרכו של מנחם בגין. אז למה להראות את הדברים הטובים, אם אפשר לנגח את ממשלת הימין? בטוחני שהממשלה החדשה תמשיך לסייע לדרום ולצפון ולאחר עשורים לחבר את הפריפריה למרכז. הגיע הזמן שהשמאל המתרכז בתל אביב יבקר בצפון ובדרום ויגלה שיש לנו ארץ נהדרת גם מחוץ למסכי הטלוויזיה.