"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נוהל שהוא עונש קולקטיבי

,עודכן

אני מאמין בכל לב ברצונה ובכנותה של מנכ"לית משרד החינוך, מיכל כהן, לסתום את הפרצות במערכת ההפצה של מבחני הבגרות. הדלפת השאלונים של הבחינה בעברית במגזר הערבי לפני כשבוע ימים היתה האחרונה בשרשרת הדלפות מתמשכת. כדבריה של המנכ"לית, "במהלך השבועות האחרונים אנו עדים להתנהגות פושעת של קומץ עברייני פורע חוק. קומץ, אשר אינו בוחל בשום דרך ובלבד שתושג מטרה פסולה אחת, הדלפתם של שאלוני הבגרות ופגיעה במערכת החינוך הישראלית כולה". האם הפתרון המהיר אשר הוצע על ידי משרד החינוך יסתום את הפרצות? האם הוא יעניש את קומץ העבריינים?

התשובה שלילית לחלוטין. לא רק שמבחינה טכנית, בתי ספר גדולים יצטרכו להכין מערך שכפול, כמעט בית דפוס, והסיכוי לתקלה ולעיכוב גדול שבעתיים, ולא רק שתימצא הפרצה הבאה בקרוב, מפני שזה דרכו של עולם, הרי יוצאים נפסדים וניזוקים כולם, למעט הקומץ. התלמידים הנמצאים ממילא במתח טבעי ייכנסו למתח מיותר של 45 דקות נוספות בהמתנה בכיתות (עם טלפונים ניידים). לפתע השאלונים נמצאים באופן מוקדם בשטח בית הספר, כיצד ישגיחו עליהם? שמא תוצב שמירה ליד מכונת הצילום היחידה, וזו הרי נוטה להתקלקל בזמן הנכון על פי חוקי מרפי? וזאת בהנחה שצלחו את עומס התעבורה באינטרנט, שהרי קרוב לוודאי יקרוס אף הוא.

ואולם, דבר עקרוני אשר עולה מסוגיית ההדלפות מוכרח שיעלה לדיון מפני שהוא נוגע לתחומי חיים אחרים. המיעוט הקטן מצליח לכפות חוקים ותקנות דרקוניים מפני שאין איש אשר ייקח את הסיכון הטבוע באופן טבעי באוכלוסייה מגוונת. רבים מאיתנו נתקלו בדרישה הנחרצת של מוסדות וגופים אשר דורשים תעודות השכלה או רישיונות למיניהם עם חותמת המקור. וכאשר שאלתי את הנוגעים בדבר, נאמר לי מפורשות כי "אין מה לעשות, יש רמאים שמזייפים". כלומר, שני אחוזים של זייפנים מכתיבים נוהלי חירום על 98% הנותרים, לפחות. מדוע שלא ייענשו העבריינים? ואם בכל זאת צלחה דרכם, אז המערכת או הארגון צריכים לשלם את המחיר והוא קטן עד מאוד.

כן הדבר במערכת החינוך. ידוע לכל כי במגזר הערבי במיוחד שיעור ההעתקות במבחני הבגרות גבוה פי כמה מאשר בשאר המגזרים. אנשי חינוך ערבים פנו אלי בהיותי מדען ראשי במשרד והתחננו אל האמת שיש לעקור מן השורש את התופעה שלה שותפים מורים, מנהלים ואנשי ציבור. פרופ' לחינוך מאחד היישובים בצפון ביקש סיוע למחקר מסכם של ממצאים אשר היו שופכים אור על התופעה וממקדים את הטיפול בה. וטיפול זה אינו בהכרח בתחום הפלילי, אלא המוסרי והערכי. זו הדרך המוצעת למערכת החינוך כיום. הפתרון הדרקוני של הורדת הטפסים מהאינטרנט העמוס ושכפולם בבית הספר שעה לפני הזמן הוא מסוג הפתרונות הרעים והפחות חינוכיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר