אנטישמיות: המאבק רק התחיל

נושא האנטישמיות קיים בכל יום, בכל מקום בעולם, אבל עולה לכותרות רק במקרים קיצוניים. השבוע יעסוק בכך "הפורום הגלובלי ה־5 למאבק באנטישמיות", הנערך בירושלים, ואשר לוקחים בו חלק רה"מ בנימין נתניהו ומנהיגים בולטים אחרים. המשתתפים בפורום ייחשפו לדיווחים עגומים בנוגע לגידול באנטישמיות בכל המדינות ולתחנונים להגברת הפעילות לריסונה. יש לקוות כי הפעם תהיה לכך גם השפעה.

השנאה העתיקה ביותר בעולם הגיעה לרמות סוריאליסטיות. המיזוג בין האנטישמיות המסורתית לבין הדמוניזציה של ישראל משתולל ברוב המדינות, למעט ארה"ב, קנדה ואוסטרליה, אך גם במדינות אלה תופעה זו מהווה כוח ארסי בקמפוסים. כמעט מחצית מאוכלוסיית אירופה מחשיבה את ישראל לאיום גדול יותר בפני השלום העולמי מאשר איראן וצפון קוריאה. הם משווים בין היהודים לנאצים ומאמינים שהישראלים מבצעים רצח עם נגד הפלשתינים. בהקשר זה קשה לומר שהגידול החד באירועים אנטישמיים אלימים הוא מפתיע. בבתי ספר ובבתי כנסת יהודיים נדרשים כוחות אבטחה, ואפילו הפעלת כוחות צבאיים. יהודים רבים חוששים לענוד סמלים יהודיים בפומבי. לאחר שובם משדות הקטל של המזרח התיכון, ג'יהאדיסטים אירופאים רואים ביהודים את מטרותיהם העיקריות להתנקשות.

האם צריכה להיות הגירה מאסיבית של יהודים ממדינותיהם? אנו היינו מעדיפים לחיות בעולם שבו יהודים מגיעים לישראל רק מתוך אידיאליזם, אך ההיגיון הפשוט מחייב אותנו לעודד יהודים הניצבים מול אנטישמיות לעלות לארץ. בעוד הביטויים הקיצוניים ביותר של שנאת היהודים מגיעים כיום ממקורות איסלאמיים, מאמציהם התמזגו עתה עם כוחות האנטישמיות הקונבנציונלית הוותיקים.

האו"ם מקדיש זמן רב יותר לגינוי "הפרות זכויות אדם" בישראל מאשר בשאר העולם גם יחד. אנו חוזרים לעידן החושך, שבו הואשמו היהודים בעלילות דם, אך כיום המצב גרוע בהרבה בגלל האינטרנט, שמאפשר להפיץ את הארס באופן גלובלי.

מדינות אירופה מגנות את האנטישמיות, אך כשמגיע הזמן לפעולה, רובן נשארות בשוליים. בעוד ארה"ב הגנה על ישראל מהחלטות או"ם הנושאות ענישה, הנשיא אובאמה עשוי לעמוד כעת מהצד או אפילו להצטרף ללהקה ולגנות את ישראל, ובכך לסלול את הדרך לסנקציות.

הוועידה הנוכחית בירושלים בסך הכל תשקף את גישת היעדר האסטרטגיה של הממשלה. המשתתפים ישובו לארצות מקורם ויחכו להזמנה לכנס הבא בעוד שנתיים, אבל לא קיים כל גוף יהודי מרכזי שעוסק באנטישמיות ברמה בלעדית וגלובלית. ללא הכוונה מצד ישראל, קהילות יהודיות בתפוצות מבולבלות באופן תדיר בתגובותיהן.

יש צורך במזכירות מקצועית קבועה שתאפשר לאסוף מידע, להחליף דעות ולתאם אסטרטגיות נגד האנטישמיות. כמו כן, עליה לשכנע את מנהיגי הקהילות והארגונים היהודיים, האגואיסטים לעיתים, לאחד את מאמציהם. רק לראש הממשלה יש המעמד להשיק גוף שכזה, שעליו להיות בלתי קשור לחלוטין לפוליטיקה המקומית. בראשו יש להציב אדם בעל הבנה יסודית של התחום ויכולת לעבוד עם המנהיגים ועם הפעילים בתפוצות.