עכשיו, כשיש ממשלה, תנו אשראי
, עודכן
"תן לי קרדיט", ולאחר מכן "תן לי אשראי", הם מהביטויים הזכורים ביותר בהיסטוריה הפוליטית הקצרה של מדינת ישראל. הם נאמרו בוועידת מפא"י ב־1965 על ידי ראש הממשלה אז, לוי אשכול, שביקש זאת מקודמו בתפקיד - דוד בן־גוריון. אשכול זכה לרוב קולות בקרב חברי מפלגתו, המשיך להנהיג את המדינה וכיום הוא נזכר כראש ממשלה מוצלח למדי. דומה כי מה שאפשר להשאיל מאותם ימים אל הימים הללו הוא בקשת האשראי שיש לתת לממשלת נתניהו הרביעית.
האופן שבו קמה הממשלה הנוכחית היה בעייתי ושיקף את מורכבותה של המערכת הפוליטית כיום: בדומה למדינות מערביות רבות, אנו חיים בעידן שבו כוחן של המפלגות הגדולות קטן ועקב כך ממשלות סובלות מחוסר יציבות קיצוני. בכנסת אנו עדים למציאות שבה כל נבחר או כל סיעה יכולים להפיל ממשלה מתי שרק יחפצו בכך מבלי להביא בחשבון את התוצאות הנלוות, ויש לקוות שהמצב הבעייתי הזה ישתנה בהקדם.
עוד לפני שיצאה הממשלה הזאת לדרך היא זוכה
לביקורת רבה. אפילו לא למאה ימים של חסד. עם הכרזתו של השר המתפטר, אביגדור ליברמן, כי לא יצטרף לממשלה
החדשה, עיקר הביקורת נסבה על הטענה שתהיה זו ממשלה שברירית הנשענת על תמיכה של 61 חברי כנסת בלבד.
לי הדבר גורם להיות אופטימי, שכן ההיסטוריה של
מדינת ישראל מוכיחה בכמה מקרים, חלקם קריטיים, כי דווקא
מה שמצטייר כחולשתה של הממשלה עשוי להיות חוזקה,
מה גם שקיים פתח ריאלי להצטרפות סיעות אחרות לקואליציה.
הציבור אמר את דברו בבחירות האחרונות והחליט בצורה מאוד ברורה: הוא מייחל לממשלה לאומית בראשות בנימין נתניהו. כל דבר אחר לא משקף את רצון הבוחר ומעלה שאלות מאוד מורכבות לגבי הדמוקרטיה בישראל. מה גם שחברי הכנסת הנוכחיים בקואליציה יודעים שהליכה לבחירות עלולה להוציאם מחוץ לכנסת. ובכלל, הידיעה של כל מרכיבי הקואליציה המתהווה כי ברגע שאחת הסיעות עוזבת עשוי להיווצר מדרון חלקלק שבו הן עלולות לאבד את אשר השיגו בעמל רב ושיוביל להתפרקות כללית - תהיה העוגן של כולן. אותה ידיעה עשויה ליצור מה שאני מכנה "יציבות מזהרת".
אחרי ככלות הכל, אנו נמצאים בשעת מבחן. כמו ב־2003: יש צורך דחוף להתמקד בעניינים אזרחיים ובהם יוקר הדיור ויוקר המחיה. היום, כמו אז, שר האוצר מקבל את "ארגז הכלים" שאותו ביקש ובו סמכויות נרחבות ליצירת מציאות כלכלית טובה יותר עבור אזרחי ישראל. לא זו אף זו, בניגוד לקואליציית "האחים" הקודמת של בנט ולפיד, הקואליציה הנוכחית מגלמת בתוכה פחות רצון לעימותים בין קבוצות שונות בחברה ויותר מקום להידברות ולקירוב. הדורות מתחלפים ולכן אנו רואים מינויים חדשים בממשלה שהם כורח המציאות.
בהתחשב בכך שאנו חיים בעידן שבו קולו של כל אחד נשמע למרחוק, בעידן של חוסר סבלנות ורצון לסיפוקים מיידיים, אולי ראוי שניתן אשראי לממשלה ונדע לשפוט אותה לא לפני - אלא רק לאחר מעשיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו