הנה שוב זה קורה. כמו אחרי כל מערכת בחירות שנערכת בשנים האחרונות, אנו שוב עדים לסחטנות ולדרישות מוגזמות מצד שותפותיה העתידיות של מפלגת השלטון. שותפות-שותפות, אך כשזה נוגע לזהותם של שרינו, נדמה שכל הבריתות הישנות וההבנות הידועות נשכחות להן. עתידו של עם ישראל, הצורך בתמורות ובשינויים- הכל נשכח לטובת קרב ציני שבסיומו יקבע מי זוכה ומי בוכה. כל אחד דואג לעצמו.
אל לנו כי נלין. שיטת הבחירות הקיימת לא מותירה ברירה ומחייבת ממשלה בעלת מספר רב של מפלגות. ות'כלס- זה די באשמתנו. המצביע הישראלי מעולם לא נתן רוב בכנסת לטובת מפלגה כלשהי. יתרה מזאת, אם בעבר עוד היו מפלגות שהתקרבו לרוב קולות, התהליך בשנים האחרונות מרחיק אותנו מאוד ממצב שכזה.
בעידן הפוליטי העכשווי מפלגות המרכז גדלות ומתחזקות, לצידן כבר כמה כנסות ניצבות המפלגות החרדיות הגדולות ושוברות השוויון, ובבחירות האחרונות חזינו גם בעליית כוחה של המפלגה הערבית. ישראל מודל 2015 רוצה להיות מגוונת, מורכבת ושונה. זאת להבדיל מישראל מודל 81'. בישראל ההיא זכה הליכוד ל-48 מנדטים והמערך ל-47. הימים ההם חלפו חלפו ביעף.
כך נפתח הפתח לסחטנות ולדרישות המוגזמות. המפלגות הקטנות מבינות שעל פיהן יישק דבר, מתנהגות בהתאם ובדרך פוגעות מאוד ביציבות השלטונית. שותפים קואליציונים נוטים להסתכסך, ובגלל ריבוי השותפות וכוחן הרב, נדירים המקרים בהם ממשלה בישראל מסיימת את ימיה. זו המתכונת לקיום בחירות כל שנתיים, עסק לא זול הגובה ממשלם המיסים הישראלי סכום לא מבוטל.
בנוסף לכך, הממשלות הלא יציבות המוקמות מתקשות לטפל בנושאים בוערים, בוודאי אם הם שנויים במחלוקת. כדי לטפל בסוגיה סבוכה על השר התורן קודם כל ליהנות משקט תעשייתי. קשה מאוד לקדם רפורמות שחבריך לממשלה מנסים להכשיל אותך. קיימים פתרונות לבעיה שלנו והם טמונים בצורך לשנות את שיטת הבחירות. לפנינו מגוון אפשרויות ראויות. האפשרות הראשונה היא אימוץ המודל הגרמני.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
