ירידת מתח היא לא תירוץ

1. עם צאת השבת סימס חבר טוב: "מתי מכבי ת"א הפסידה לאחרונה יותר מארבעה משחקים ברצף חוץ ממארס 2014?" השבתי בלא זכור לי. ניסיתי ללכת לעונת 1993, אבל גם זה לא קרה ברצף. אבל יותר מנתון ההפסדים הרצופים, אפילו שמעון מזרחי לא יזכור מתי בתקופתו מכבי הובסה לאחרונה בליגה הישראלית. כמו כן, כל חמשת הפסדיה של מכבי העונה היו תבוסות בפער מצטבר של 103 נקודות.

2. לפני שנתיים, אחרי שמכבי טואטאה בהצלבה על ידי ריאל מדריד, היתה לה נפילת מתח שהתבטאה בכמעט הפסד בראשון. דיוויד בלאט השתולל אז בחדר ההלבשה והזמין חמישה שחקנים לאימון מיוחד. גיא גודס, כפי שנהג לעשות אחרי התבוסה לירושלים, יכנס את שחקניו לצפייה ממושכת בסרט המשחק שילווה בגערות. אבל מי שיפטור את שיא השפל אתמול בירידת מתח, עושה הנחות למכבי. מתחילת 2015 מכבי נחלצה מהפסדים לאילת, חיפה (פעמיים), הרצליה ואשדוד. היחיד ממכבי שאולי חייך אתמול היה ג'רמי פארגו. גם במשחק הקודם מול גלבוע הוא לא שותף ומכבי נחלצה מהפסד. אתמול התברר כמה מכבי תלויה בו לטוב ולרע. בלעדיו מכבי משחקת ללא גארדים.

3. מתברר שסופו מסוגל לשחרר מרפקים. לא בסגירה לריבאונד כמובן אלא לשחקני היריב. מי שפטר אותו בלא עונש על רמיסת האוהדים בהדר יוסף, החליק על עודף המשקל, קיבל אתמול עוד יריקה בפרצוף. העיקר שחתכו אותו בכסף השנה.

4. חבר טוב נוסף הזכיר לי שלשום שמרשימת מאמני השנה הראשונה שלא הצליחו במכבי החסרתי את עודד קטש. כמה שעות לאחר מכן קיבלתי תזכורת. קרוסלת הזרים בהפועל תל אביב הפכה לוורטיגו, ומי שחשב על אליפות לפני חודשיים מחשב היום מסלול מחדש כדי להיות בכלל בפלייאוף.