דוקטרינת אובאמה: אחריי המבול

על פי הסכם המסגרת שהושג בלוזאן, זמן הפריצה (פרק הזמן הנחוץ לפתח פצצה גרעינית) יגדל משניים-שלושה חודשים, כפי שזה היום, לשנה. אלא שההגבלות, מתוקף ההסכם, הן לעשר שנים בלבד, ולאחר מכן ההגבלות מתמסמסות. מה בהמשך? תשאלו את אובאמה.

בראיון שהעניק הנשיא לרשת הרדיו NPR הוא דיבר באנגלית. מי שהאזין לראיון, שמע אותו אומר בבהירות כי "החשש הגדול יותר הוא שבשנה ה־13, ה־14 או ה־15, אחרי תחילת ההסכם, יהיו להם (לאיראנים, ב"ב) צנטריפוגות מתקדמות, שיכולות להעשיר אורניום במהירות, ובשלב זה זמן הפריצה יכול להתכווץ כמעט לאפס". שמענו נכון?

אם כן, צודק מי שחושש מהסכם הקבע המתגבש עם האיראנים, שלא ימנע אלא רק ידחה את תסריט האימה, שבו לאיראן תהיה בסופו של דבר יכולת גרעינית צבאית. במילים אחרות, מי שדורש להגביל את המחקר והפיתוח הגרעיני באיראן, מי שדורש לפרק את איראן ממתקני העשרת אורניום כמו זה התת־קרקעי בפורדו, ומי שבכלל תוהה מדוע איראן צריכה בכלל להעשיר אורניום - צודק. האם הייתם משאירים בחדר הילדים שלכם מכשיר נגינה עם הדיסק בפנים ורק לוחצים על כפתור ה־pause אילו רציתם שלא יאזינו למוסיקה? זה דומה מאוד למציאות בשטח בעקבות ההסכם הנרקם עם האיראנים. והפיקוח? הוא לא לנצח, ואתמול זריף כבר הודיע כי האיראנים מסרבים להציב מצלמות ליד המתקנים. נשמע מבטיח.

הבית הלבן, כך דווח אתמול, ביקש להבהיר כי הנשיא התכוון שתסריט הבלהות הזה הוא במקרה שלא יהיה הסכם. אבל אנחנו שמענו את הנשיא אומר את הדברים באופן מאוד ברור. ובכלל, אם אין הסכם, מדוע האיראנים יהיו צריכים להמתין 13, 14 או 15 שנה כדי לפרוץ קדימה ולפתח פצצת אטום? משהו כאן מאוד לא ברור.

הראיון של הנשיא מבהיר לנו בדיוק את גודל הבעיה של ההסכם עם איראן: הוא לא מונע מאיראן את הפצצה, אלא רק דוחה אותה. ובכלל, לי יש הרושם שגם אובאמה לא משוכנע בהסכם שהוא מנסה למכור לנו. אובאמה מכין לעצמו אולי מורשת (הסכם עם איראן), אבל ליורשו הוא מכין ירושה לא נעימה (איראן גרעינית). מכיוון שהוא נשיא צעיר (עד 120), דומה כי המורשת והירושה צפויות להתנגש. אבל אנחנו מוותרים על התענוג.

וכל זה עוד בלי לדעת בוודאות מה באמת מסתירים האיראנים. מי יכול להבטיח לנו שאין להם עוד מתקנים סודיים או מתקנים נוספים להעשרת אורניום שהצליחו להסתיר מהעולם, כפי שעשו כבר שלוש פעמים בעשור? אף אחד, גם לא אובאמה, יכול באמת להתחייב. איראן בעייתית לא פחות מההסכם.

הנשיא אובאמה גם לא חושב שצריך לדרוש מהאיראנים להכיר במדינת ישראל, כפי שדורש ראש הממשלה נתניהו. לטענתו, כל ההסכם הזה נולד בגלל אופיו של המשטר. אין בעיה. היה צריך נשיא אמריקני במקרה שכזה להגיד לאיראנים: אל תכירו בישראל, אך כל זמן שלא תכירו בישראל שהיא חברה באו"ם בדיוק כמוכם, ההסכם לא יהיה מוגבל בזמן. נשמע הוגן? כנראה לא לאובאמה.

"אחריי המבול", אמר פעם מלך צרפת לואי ה־15. משום מה, הציטוט חזר כשצפיתי שלשום בראיון של הנשיא אובאמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו