הלקח: לעולם לא להשאיר טייס לבדו | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הלקח: לעולם לא להשאיר טייס לבדו

, עודכן

אחרי אסון התאומים בשנת 2001 שטף את העולם, ובמיוחד את ארה"ב, גל אדיר של החמרת כללי הביטחון בטיסות. הגל כלל, בין השאר, הצבת אנשי ביטחון - מרשלים - על סיפון המטוסים, הפעלת סורקים בשדות התעופה ובדיקות קפדניות מאוד, עד כדי מטרידות, של כל נוסע. אחד האמצעים הפיזיים הבולטים שהוכנסו לשימוש היה שריון דלת תא הטייס ונעילתה. הסיבה מובנת מאליה, והיא ניסיון למנוע מחוטפים פוטנציאליים לחדור לתא ולהשתלט על המטוס. אלא שבלהיטותם להבטיח את שלומם של הטייסים מפני הנוסעים - שכחו קברניטי תעשיית התעופה להבטיח את שלומם של הנוסעים מפני הטייסים.

בעשור האחרון ידועים לפחות ארבעה מקרים שבהם מטוסי נוסעים, על נוסעיהם, רוסקו על ידי טייסים מתאבדים. אף שחלק מהמדינות שתחת דגלן טסו המטוסים הללו דחו בתוקף את המסקנה שמדובר בהתאבדות, ההסכמה העולמית הרחבה היא שאכן בכך מדובר. החמור מבין המקרים הללו, והמפורסם ביותר, הוא טיסה 990 של איג'יפט אייר מניו יורק לקהיר ב־31 באוקטובר 1999. המטוס, מדגם בואינג 767, נשא על סיפונו 217 נוסעים ואנשי צוות. כ־30 דקות לאחר ההמראה יצא הקברניט מתא הטייס. המטוס הוכנס לצלילה חדה על ידי טייס המשנה, שנשמע קורא "אללה אכבר", וצלל על נוסעיו לאוקיינוס האטלנטי. פרשנים אחדים טוענים כי גם את היעלמותה של טיסה MH380 של חברת התעופה המלזית אפשר לייחס למעשה מכוון של אחד מטייסיה.

ככל שידוע כעת, דפוס פעולה דומה ננקט גם על ידי אנדראס לוביץ, טייס המשנה של האיירבוס A320 של ג'רמנווינגס, שהתרסק בראשית השבוע באלפים הצרפתיים. הקלטת השיח בתא הטייסים, שפוענח מהקופסה השחורה, חשפה בדיוק מצמרר את שאירע: בתחילת הטיסה הטייסים משוחחים ביניהם באופן רגוע, ללא שום אירועים מיוחדים. ואז נשמע הקפטן מזיז את מושבו לאחור, ודלת התא נפתחת ונסגרת - כלומר הוא יוצא מהתא. מרגע זה ואילך - לא נאמרת יותר שום מילה. טייס המשנה נשמע נושם באופן רגיל. הוא נועל את דלת התא ומכניס את המטוס לצלילה, שנמשכה, כידוע, שמונה דקות. במהלך הצלילה נשמעות דפיקות הולכות ומתגברות על הדלת, הקפטן מנסה לחזור למושבו - אך אין תגובה ממצד טייס המשנה. גם מרכז בקרת הטיסה הצרפתי קורא למטוס בניסיון להבין את הצלילה החדה - וגם הוא לא נענה. ברקע ההקלטה אפשר לשמוע את הנוסעים, שככל הנראה כבר הבינו לאן כל זה הולך, זועקים מרה - ואז משתתק הכל. המטוס התרסק.

למה להתאבד ולקחת איתך מאות נוסעים לאבדון? זו תשובה שצריכים לתת פסיכולוגים. אולי מדובר כאן בחיקוי המקרים הקודמים, כמו שאירע לאחר פרסום ספרו הנודע של גתה "ייסורי ורתר הצעיר", כשצעירי אירופה התאבדו בהמוניהם. הכיסוי התקשורתי הדרמטי, שניתן בדרך כלל להתאבדויות מסוג זה, יכול להוות גורם ממריץ לאנשים שגמרו אומר להתאבד לצאת מן העולם בקול תרועה.

בשלב הזה, נראה כי צריך לשאול כמה שאלות נוקבות לגבי תהליך המיון, ובהמשך - ההערכה הנפשית התקופתית, שעוברים טייסי נוסעים. לא יזיק אם כל חברות התעופה יאמצו את ההנחיה לחברות האמריקניות לעולם לא להשאיר טייס בודד בתא. אם אחד הטייסים צריך לצאת לשירותים - דייל או דיילת מצוות המטוס יתפסו את מקומו. סביר להניח שהימצאות אדם נוסף בתא תוציא כמה ציפורים מראשם של מתאבדים בפוטנציה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר