צריך להיות שיכור כדי להאמין לסיפורים האלו

"אם שותים שם שלושה בקבוקי שמפניה ביום, אני בוחר בהם אוטומטית", הכריז מעל דף הפייסבוק שלו אחד מיבואני השמפניה הישראלים, שעד כמה שידוע לי אינו נמנה עם אוהדיה המושבעים של משפחת נתניהו.

נכון, דברים טובים באים בשלשות ושמפניה כשהיא טובה היא אפילו דבר טוב מאוד, אבל שלושה בקבוקים ביום? במסגרת העבודה שלי ככתב יין ואלכוהול, זכיתי להכיר לא מעט שתיינים מקצועיים. אנשים שהשתייה היא חלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלהם, ולמרות שרובם אוהבים מאוד שמפניה, אפילו הם יתקשו להתמודד עם שלושה בקבוקים מדי יום ביומו.

הרבה יינות מבעבעים יש בעולם: קאווה, למברוסקו, פרוסקו ועוד, אבל השימוש בשם שמפניה שמור על פי הסכמים בינ"ל רק עבור יינות מבעבעים שנעשו בחבל שמפיין, ממערב לפאריס, ועברו תסיסה שנייה בבקבוק. תהליך הייצור הייחודי והמורכב, תקופת היישון הארוכה והתדמית היוקרתית של השמפניה, שמקורה בימים שבהם שימש היין כמרענן הרשמי של הכתרת מלכי צרפת, הופכים אותו לאחד היינות היקרים ביותר על המדף. גם לאחר הנהגת המס האחיד על המשקאות, שתרמה משמעותית להורדת מחיריהם של המשקאות היוקרתיים, מחירו של בקבוק שמפניה בסיסי יעמוד על כ־200 שקלים חדשים. כפול שלושה בקבוקים ביום? כפול 365 ימים בשנה? צריך להיות קצת שיכור כדי להאמין שאדם מסוגל לשתות מדי יום כמות כזו של אלכוהול שעולה לראש עם הבועות, וגם להוציא סכומים כאלה על יין יקר בלי שאף אחד ירגיש.

במילים פשוטות: שלושה בקבוקי שמפניה ביום? לא הגיוני, לא מאמין.