"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פתאום ב"ידיעות" גילו את האמת הכלכלית

,עודכן

הגענו לרגע שאפשר לחזור לדבר על העובדות. לדבר על מה שמתרחש במציאות הישראלית, במקום לשרת תעמולה זולה, רעשנית ומשובשת. במשך חודשי תעמולת הבחירות ניסו ב"ידיעות אחרונות", על שלל זרועותיו התקשורתיות, לשטוף את מוחו של הציבור. מדי רגע נחשפנו למיליוני ילדים שהולכים לישון רעבים, לדרום שסובל משלטון נתניהו, לפריפריה הנוהגת כ"אישה מוכה" על ידי הליכוד, לעסקים הקורסים, לכך שעוד רגע נגמרת הכלכלה.

כל דו"ח קיקיוני שיצא ממכון מחקר כלשהו, שלעיתים ממומן על ידי ממשלות זרות עם אג'נדות פוליטיות מוגדרות, זכה להבלטה רבה. סברות כרס, טיעונים והשערות הפכו לעובדות ולכותרות הזועקות כמה הכל כאן שחור משחור. על אחת כמה וכמה בתחום הכלכלי. אחרי הכל הסבירו לנו בשפה ברורה: הבחירות צריכות להיות בנושא הכלכלי ולא בנושא הביטחוני. מה לעשות שכעת מתברר שגם בתחום הכלכלי המדיניות שהליכוד הוביל פשוט היתה לטובת האזרחים, כל שכן השכבות החלשות.

וכך קרה שאתמול התעורר לו הפרשן הכלכלי הבכיר סבר פלוצקר והודה שבעצם "הישראלים הצביעו בעד המשך כהונתה של ממשלה בראשות נתניהו מסיבות כלכליות", זאת בזמן שכאשר "ישראל היום" כתב דברים ברוח דומה במשך כל חודשי הבחירות, נשטפנו בגל של תגובות שנעו בין איבה, ציניות ובדרך כלל התעלמות. "ידיעות", על שלל אמצעיו המרובים, ניסה לשכנע אתכם שעוד רגע הכלכלה קורסת. האנשים בפריפריה שמצביעים לליכוד הם סוג של הכלאה בין ניאנדרתלים לאנשים מפוחדים שחייבים להצביע לאותה מפלגה.

רק תרחיש אחד לא הובא בחשבון בחודשים האחרונים. תרחיש בלתי סביר בעליל. יכול להיות שבין 2009 ל־2015 הוטב מצבם הכלכלי של תושבי הפריפריה בפרט ואזרחי ישראל בכלל? יכול להיות שהפערים בחברה הישראלית הצטמצמו? שאכן יש פחות עניים כפי שהנתונים האחרונים הראו? יכול להיות שהציבור קונה יותר מוצרי צריכה בת קיימא, האינפלציה בשליטה, הצמיחה מחלחלת לשכבות השונות, האבטלה בשפל היסטורי ויש עבודה?

נכון, קשה לקנות דירה. מחירי הדירות נסקו, חרף שלל תוכניות לבלימתם. יש עוד הרבה עבודה כדי לפרק את פצצת המחירים המנופחים. אבל בתחומים כלכליים אחרים יש התקדמות לא רעה בכלל. נכון, יש עדיין הרבה אנשים שרע להם ושחייבים לעזור להם. אבל אולי העם בסוף לא רוצה את שיטות ההרס המתוכננות והמאורגנות של השמאל הכלכלי? אולי העם מבין גם בזה.

ואולי יכול להיות, בתרחיש בלתי סביר בעליל, שתוכניות הרשימה החצי־קומוניסטית של מפלגת העבודה היו הורסות את הכלכלה ושכך התרשם הציבור? אז מיהו בעצם העיוור שמצביע באופן אוטומטי למחנה שלו? יכול להיות שהציבור חושב שמדיניות של יותר תחרות כלכלית היא זאת שתוביל לצדק הכלכלי הנכון יותר בהתגלמותו?

טוב שסבר פלוצקר, בטורו ב"ידיעות", התעורר. כמה לא מפתיע שזה קרה אחרי הבחירות. אם המחנה הציוני היה מנצח, מן הסתם היה ממשיך לנמנם. כעת לא מאוחר מדי להתחיל לדווח על העובדות, ובעיקר, להפסיק לנסות לשטוף את מוחם של האנשים ולהכניסם למרה שחורה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר