"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סדר העדיפות: הבית הלאומי

,עודכן

הבדיחה העצובה היא ההתבכיינות של השמאל על השמצות. אלופי ההשמצות הריקות מתלוננים.

בשירות מפלגת העבודה הציב קמפיין V15 מודעות חוצות המבזות את ראש ממשלת ישראל. שמחים לאידו. שונאינו מסביב רואים כיצד היאהוד מבזים את ראש ממשלתם, ובנות פלשתים עולזות. הם ביזו אותו כשצעד בראש המצעד בפאריס וחיזק את יהודי צרפת והם ביזו אותו כשעמד בלב בירת העולם והודיע לעולם כולו שעם ישראל חי ושאיננו מתכוונים לשתוק יותר מול איומים קיומיים. החלפת השלטון מקדשת את כל האמצעים. ביזיונו של נתניהו הוא ביזיון המחנה הלאומי כולו, ובעצם ביזיונה של מדינת ישראל. עוד בטרם נודעו תוצאות הבחירות, החבורה המהוללת משמאל מכריזה על ניצחון. עוד נראה. היינו כבר בסרט הזה כמה פעמים, ובכל פעם השמאל חגג בתקשורת והפסיד במציאות. השיטה היא להטיל מורא על בוחרי הימין, להכניס מורך בליבם, שאין סיכוי ושאר שטויות מבית המדרש הסטליניסטי.

שום דבר. המערכה ממש לא בכיסו של השמאל. רחוק מזה. העצרת הערב בכיכר רבין תהיה מפגן התחזקות והתגברות של המחנה הלאומי כולו. הסכנה שבניצחון השמאל בפעם הזאת היא שכרון הכוח, ממש כמו ב־92'. יחד עם אובאמה בסוף כהונתו, יתגבש רצון להטביע חותם בלתי הפיך על האזור. אז בזמן שכל האזור מתפרק לרסיסים וישראל נותרת יציבה, יבוא זמנה של ה"התכנסות", ה"היערכות מחדש", ה"חזרה לגבולות מוסכמים" וכן הלאה כינויים שונים להכשיר את שרץ הנסיגה וחורבן ההתיישבות היהודית בגב ההר, בואכה מדינה פלשתינית שתיהפך לח'ליפות איסלאמית יום אחרי כינונה.

לא מדובר בהפחדות סרק. ראו על מה מדברים כל סייעני המשנה של הרצוג ולבני. כל מי שקיבל מסרים או דיברו איתו בנושא, שמע בעיקר את הדברים הללו. הרצוג ניסה לעמעם מסרים ביחס לירושלים ולעתיד יהודה ושומרון, אבל העמותות השונות, המנהלות עבורו את המלאכה, מדברות בעיקר על ה"התנחלויות", על "תהליך מדיני" ועל "נסיגה".

שני תהליכים מדיניים נעשו בחסות השמאל: אוסלו וההתנתקות. שניהם הובילו לפיגועים ולמלחמות והציבו על גבולותינו ישויות עוינות לישראל. איננו זקוקים לאסון שלישי. יוקר המחיה ובעיית הדיור יטופלו בידי כולם; אין פה יתרון לשמאל על פני הימין. אבל סדר העדיפויות הוא השמירה על הבית הלאומי עצמו.

במקום לקטר, לחשוש, להתעצב, להתיירא מפני גייסות השמאל - יטריח עצמו כל אחד להגיע הערב לכיכר. לא להתעצל. התקשורת ברובה תנסה להמעיט בערך העצרת, אבל אוהבי ארץ ישראל ותומכי מפלגות הימין נקראים להתייצב. חיזוק אחרון לפני המערכה המכריעה. כי בנפשנו היא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

דרור אידר

בעל טור במגזין

כדאילהכיר