מרצ והערבים: התפכחות?

מרצ מתנהלת כמפלגה כפייתית. לעולם אינה מותחת ביקורת על ח"כים ערבים, יעשו מה שיעשו (האם יש בזה גם קורט של גזענות בכיוון הפוך?). כאשר הגדישה חנין זועבי את הסאה והגיעו מים עד נפש ולא היה אפשר עוד להחריש, לחשו אנשיה של זהבה גלאון משהו בנוסח: "כן, אבל...". האבל חזר על עצמו כמו מנטרה - צה"ל אשם, הממשלה אחראית, כל מה שאינו זועבי ועמיתיה.

זועבי היתה דמות מרכזית באירועים חמורים. אך כשעלתה ההצעה לאסור את השתתפותה בבחירות התנגדה מרצ בשם הדמוקרטיה ותקינות שלטון החוק (אני שותף לדעתה). עתה ביקשה גלאון הסכם עודפים עם הרשימה הערבית, ורוב מרכיביה נטו להיענות בחיוב, אבל בל"ד הקיצונית נותנת את הטון. זועבי וד"ר ג'מאל זחאלקה התנגדו, וכל הגוש הערבי נכנע להם כמייצגי בל"ד.

זה מדגם למה שקורה במגזר הערבי. נכון שהוא עדיין מקופח, אם כי פחות; ויש פערים הצריכים תיקון; ויש תביעות ערביות צודקות מהרוב היהודי. אך הקיצונים מכתיבים את המדיניות, והם שאוסרים על צעירים ערבים ליטול חלק בשירות הלאומי והס מלהימנות על יחידות צה"ל, ובעיקר לא להתמזג בחיים השוטפים במדינה. הגורם הקיצוני בציבור הערבי־פלשתיני - "בני הכפר" - הם כקיצונים שבנטורי קרתא במאה שערים. כה שונאים את ישראל שמסרבים להשתתף בבחירות לכנסת ובקביעת אופי המשטר הנוהג בה. בל"ד שנייה בתור ובטור העוין את מדינת היהודים.

רק שגלאון מעולם לא נאבקה במגמות השליליות של הקיצונים ברחוב הערבי. לעיתים הצדיקה אותם ולעיתים שתקה. עד שזועבי העליבה את מרצ וכינתה אותה "ציונית" וסירבה להתקשר אליה אפילו במשהו דליל כמו הסכם עודפים - ופתאום ראשת המפלגה פצתה פיה כראוי והכריזה על הפוליטיקאים הערבים שהם בדלנים ומרגיזים וכל השאר.

מכל אירועי 67 שנות קיומה של המדינה זה העניין הראשון, והיחיד עד כה, שהוכיח למרצ כי מדובר בעסקני ציבור ובח"כים ערבים שהם בדלנים? לא היה אור אדום בדרך? כלום לא קרה עד כה?

אפשר שסטירת הלחי מידי זועבי ועמיתיה תלמד את זהבה וחבריה שמותר - ואף חובה - למתוח ביקורת על הקיצונים ברחוב הערבי. טעמה המתקתק של השמחה לאיד.