"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המטרה: למנוע אסון ארוך־טווח

,עודכן

ב־7 ביוני 1981 הורה רה"מ מנחם בגין להפציץ את הכור הגרעיני בעיראק, ערב הפיכתו למבצעי ו־23 ימים לפני הבחירות בישראל. בטווח המיידי עורר את זעם העולם והואשם ביצירת קרע עם ארה"ב - שהטילה אמברגו צבאי - ובשיקולי בחירות. בטווח הארוך גרם לשדרוג דרמטי ביחסים עם ארה"ב.

בתקופה האחרונה האיצו ברה"מ בנימין נתניהו לבטל את נאומו בקונגרס מחר - ערב תום המועד להסכם עם איראן ב־30 במארס ו־14 ימים לפני הבחירות - פן יפגע ביחסים עם ארה"ב ויחמיר את הקרע עם הנשיא אובאמה, שהוא - לכאורה - הכתובת היחידה לגיבוש ההסכם עם איראן.

אלא שסקר CNN (הרשת התומכת בדרך כלל באובאמה) מ־16 בפברואר מתעד פער בין אובאמה לבין הציבור האמריקני: 51 אחוזים מתנגדים למדיניות החוץ שלו, 43 אחוזים לעומת 25 אחוזים מחייבים את נאום נתניהו בקונגרס, ו־47 אחוזים מסתייגים מהתייחסות אובאמה לנתניהו (לעומת 32 אחוזים). סקר גאלופ מפברואר 2015 מדגיש את עומק התמיכה בישראל: 70 אחוזי אהדה לעומת 17 אחוזי אהדה לרשות הפלשתינית (בדומה לאיראן, צפון קוריאה וסוריה).

הפער בין אובאמה לבין נתניהו בלתי ניתן לגישור, כמו הפער בין אובאמה לבין סעודיה, מצרים, ירדן ומדינות המפרץ. הן מהוות יעד לחתרנות ולטרור איראניים וחרדות מאיראן מגלומנית, אפוקליפטית וגרעינית, המתפשטת כבר היום לעיראק, לסוריה, ללבנון, לתימן ולמיצרי באב אל־מנדב והורמוז. כמו כן, הן שוללות את מדיניות ההכלה של אובאמה ותובעות לחסל את תשתית הגרעין של איראן.

אותן מדינות מודאגות דוחות את דברי ההרגעה ואת הקווים המנחים של אובאמה ושל ג'ון קרי: "העולם פחות אלים ויותר בריא מאי פעם"; הידברות עם - ולא הדברת - משטרים פורעי חוק; הסתייגות מהנשיא המצרי סיסי וחיבוק האחים המוסלמים - ארגון הטרור המאורגן ביותר באזור; הגדרת האלימות ברחוב הערבי כ"אביב" ומעבר לדמוקרטיה; אי־הכרה בתופעת הטרור האיסלאמי; הטענה ששורש הטרור הוא עוול כלכלי וחברתי (האם דאעש, אל־קאעידה והטרור הפלשתיני לוחמים לשיפור רמת החיים?); הגדרת חאפז ובשאר אסאד (עד 2011) כמנהיגים חיוביים ולחץ לנסיגה מהגולן; בגידה במובארק ובמרד 2009 באיראן; פינוי כושל של עיראק שהביא להשתלטות איראן ולהגברת הטרור; מעורבות כושלת בלוב שהפכה לחממת טרור; כישלון בבלימת איראן בתימן ועוד.

מאז תבוסת אובאמה בבחירות האמצע של נובמבר 2014 קיים פער בלתי ניתן לגישור בין הנשיא לבין הקונגרס - הרשות המחוקקת החזקה בעולם, שוות־עוצמה לנשיא גם בנושאי חוץ וביטחון. לדוגמה, הקונגרס הפסיק את מעורבות צבא ארה"ב בווייטנאם, באנגולה ובניקרגואה; מנע אספקת מטוסים לאיראן ב־1977; הביא להפלת המשטר הלבן בדרום אפריקה; כפה על מוסקבה הגירה חופשית; הכריח את אובאמה להטיל וטו על גינוי ישראל במועצת הביטחון ב־2011 ולממן רכש סוללות כיפת ברזל באוגוסט 2014 ועוד.

נאום נתניהו בפני הקונגרס, המסוגל לעצב את המדיניות כלפי איראן, מונחה על ידי איום קטלני על ארה"ב ועל ישראל ועל ידי תום המועד לגיבוש הסכם עם איראן. כמו בגין, גם נתניהו יכול למנוע אסון ארוך טווח במחיר פוליטי קצר טווח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר