צורם לעין, אבל מה עם פרס?

ראשי מפלגות האופוזיציה לא מיהרו אתמול להתנגח חזיתית עם ראש הממשלה על ממצאי דו"ח המבקר. הביקורת שהשמיעו היתה רפה למדי, אפילו מהוססת. אחרי פרשת הבקבוקים, שבה הסירו את הכפפות ותקפו את ראש הממשלה ורעייתו ללא רחמים, עלה הליכוד בסקרים. בינתיים הם נותנים לתקשורת לעשות במקומם את העבודה ובמקביל לנסות לעשות הערכת מצב האם הסיפור הזה טוב להם או רע להם. דבר אחד הם כנראה מבינים: עד פתיחת הקלפיות הסיכויים שהסיפור הזה יחזיק מעמד קלושים למדי.

אחרי שהדו"ח הונח על השולחן, ברדיו, בטלוויזיה ובאינטרנט פתחו שידורים חיים מארבע, מועד פרסום הדו"ח, וניתחו כל משפט ופסיק בו, ואחרי שגם אב הבית המדובר כבר אמר דבריו לאומה, טבע העולם הוא כי כמו יתר דו"חות מבקר המדינה שבאו לפניו - גם דינו של דו"ח זה להיאסף אל אבותיו ולהישכח. זאת בהנחה שרשויות אכיפת החוק לא יידרשו לעניין ויפיחו בו רוח חיים חדשה.

במידה שכך יהיה, הרי שלדו"ח תהיה השפעה מינורית על תוצאות הבחירות. בעוד ימים ספורים מהדורות החדשות ייפתחו ככל הנראה בסופת השלגים בירושלים, אם אכן תהיה, ובעוד זמן קצר, עם המראתו של ראש הממשלה לארה"ב, שוב איראן ונאום נתניהו בקונגרס הם שיובילו את הטון.

לצד הממצאים המוזכרים בדו"ח שעשויים לצרום לעין המעיינת בהם, קשה שלא להבחין בעובדה שמבקר המדינה מתכתב למעשה לכל אורך הדו"ח עם התקשורת. פרשות שנחשפו על ידיה קיבלו ביטוי. עיתוי הפרסום, חודש לפני הבחירות, גם הוא הוכתב על ידיה. המבקר הרי לא תיכנן לפרסם את הדו"ח הזה כעת. הוא אולץ אחרי שכתשו אותו עד דק באולפני הטלוויזיה וכותרות העיתונים. גם רוב ממצאי הדו"ח נראים כמו העלאת גרה של פרסומים ישנים שכבר נלעסו. בולטת עוד יותר העובדה כי בעוד שהדו"ח של נתניהו משובץ בפרטים עסיסיים לאורכו ולרוחבו, על הרגלי האיפור, הניקיון, הזמנת המזון, צריכת המים והעסקת החשמלאי, הדו"ח המקביל, זה שעוסק במשכן נשיאי ישראל, מנוסח ביבשושיות, ללא פרטים מעניינים, ובעיקר מבלי שניתנו תשובות ראויות לשאלה המתבקשת כיצד תפח התקציב ב־20 אחוזים מדי שנה עד לכדי 60 מיליון שקלים בשנה. עם נתון מדהים כזה, ועם כל הכבוד למבקר, הוצאות מעונותיו של נתניהו נראות כמו תקציב הבוטנים בבית הנשיא. מעניין שלא ניתן לכך ביטוי בשום דו"ח.