"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לקראת בחירות: לשוב לצומת ההכרעות

,עודכן

נושא הבחירות עשוי להיקבע, כפי שקורה בדרך כלל, בעשרת הימים האחרונים של המערכה. זה יהיה ביטוי בלתי מוצלח של מישהו, שינוצל באופן מתוחכם דיו (ותמיד נזכור את ה"צ'חצ'חים" של דודו טופז ב־1981 ואת האופן המוצלח, מבחינתו, שבו השתמש בו מנחם בגין באותה מערכת בחירות עדתית וטעונה, שבה היו כוחות הליכוד והמערך כמעט שווים). זה יכול להיות נושא של ביטחון אישי, ויכול גם להיות אחד הנושאים המתקיימים לאורך כל ימות השנה מתחת לפני השטח (דת ומדינה, יהודים־ערבים, המחירים בסופרמקט או הגמלאים), ואשר אירוע, המתרחש באופן מקרי או מכוון, הופך אותם לעניין שבגינו מוכרעות הבחירות.

בינתיים שולטים בזירה נושאי הסגנון, בעוד רוב השחקנים מבקשים להימלט מנושאי המהות. הבעיה הטמונה בכך היא שביום שלאחר הבחירות יעלו מחדש שאלות המהות: האם ממשיכים לבנות בהתנחלויות, או שמשנים את סדר העדיפויות? האם מקצצים בקצבאות אוניברסליות, או שמרחיבים אותן? והאם הסדר בין שש המעצמות לאיראן הוא סכנה לישראל? הפער החוזר בין נושאי הבחירות לנושאים האמיתיים של חיינו גורם לכך שפעם אחר פעם מצביעים ישראלים על נושאים מלאכותיים, הנולדים במערכת הבחירות ונעלמים לחלוטין ביום הבחירות, במקום להכריע בנושאים הקובעים את גורלם.

איני מזלזל בשאלות הקשורות להתנהגותם האישית של הנבחרים ובתיהם. זהו, בהחלט, חלק מן העניין, ואי אפשר להפריד בין מדיניותו של אדם להתנהגותו, אבל אני מודה שהעיסוק במיחזור הבקבוקים של שרה נתניהו לא יקבע איך תיראה הארץ הזו אחרי הבחירות, והוא, כנראה, נוח יותר מן השאלה אם מפלגת העבודה תכריז על הקפאת ההתנחלויות, ואם היא מוכנה לקבל את היוזמה הערבית כבסיס למו"מ לשלום. הימין גילה גילוי מדהים כאשר מצא שמועמד העבודה לכנסת זוהיר בהלול הודיע כי הוא, בראש ובראשונה, פלשתיני, ורק אחרי זה ישראלי. עוד טוען הימין כי השמאל נעזר בכסף מחו"ל כדי לקדם את עמדותיו בבחירות הקרובות. והרי הפוסל במומו פוסל.

אנשים רציניים מוזמנים לאולפני הטלוויזיה כדי להביע עמדות ולהתנצח (לפעמים בעימותים קורעי לב) על הנושאים שבכותרות העיתונים, וכאשר כמה מהם מנסים לומר את המשפט הבעייתי "לא זו השאלה", מתוך כוונה נואשת לחזור אל נושאי המהות, מייד משתיקים אותם המנחים ותובעים מהם לחזור אל ההבל, כאילו מדובר במי שמתחמק מן העיקר.

זו קריאה של הרגע האחרון, שסיכוייה קלושים, אני יודע, אל המצביעים, לשאול את עצמם מה חשוב להם באמת ואיזו ישראל היו רוצים לראות. לברוח מנושאי השוליים, המפתים כל כך ערב כל בחירות, ולשוב אל הצומת שבו נמצאות ההכרעות האמיתיות לעתידם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר