סכנת הטרור האיסלאמי: עוד קריאות השכמה

ראשי מודיעין בריטים, בניגוד לעמיתיהם הישראלים העושים זאת לעיתים, נמנעים בדרך כלל מהתבטאויות גלויות בפני גורמים חיצוניים - על אחת כמה וכמה אינם יורקים, אחרי פרישתם, לבאר שממנה שתו. עם זאת, כאשר הם משתחררים מעבותות תפקידם הרשמי, הם מרשים לעצמם לפעמים (בדרך כלל באישור, ולפעמים אפילו בעידוד הממונים עליהם בעבר) להתבטא ביתר חופשיות לגבי נושאים שמעמדם הקודם לא איפשר להם לדבר עליהם.

כך עשתה הממונה לשעבר על ה־MI5 (השב"כ הבריטי), וכך עשה לאחרונה סר ג'ון סוורס, מי שהיה ראש ה־MI6, (ה"מוסד" הבריטי) ושתפקידו מוכר מסרטי ג'יימס בונד. דבריו היו נוקבים וברורים: הכאוס והטרור במזרח התיכון הם איום ביטחוני על אירופה - לא פחות מהאיום שהיתה בריה"מ בתקופת המלחמה הקרה.

יש להניח שדברים דומים אמנם אמר הממונה לשעבר גם לממונים עליו בעת שעדיין שירת בתפקיד (הוא פרש רק בחודש נובמבר שעבר), אך כנראה סבר, או שאולי הממונים עליו סברו, שעכשיו חייבים לשתף גם את הציבור הרחב באיום המתגבר – הן כדי להבהיר שאין המדובר בתופעות בודדות או באירועים חולפים, אלא במתקפה כוללת, והן כדי להתריע שהמאבק בטרור האיסלאמי יחייב נקיטת צעדים ואמצעים לא פחות גורפים מאלה שננקטו בזמנו במסגרת המלחמה הקרה.

וקולו של ראש ה"מוסד" הבריטי אינו בודד לגמרי במערכה נגד הטרור האיסלאמי. ייתכן שבריטניה למודת הניסיון עם הטרור האירי ערה ומפוכחת יותר לגבי איומים טרוריסטיים - אך אצל רוב בעלות בריתה עדיין נפוצים הבלבול וחוסר ההבחנה הנכונה לגבי הסכנה הנשקפת להן, לא כל שכן שהן נעדרות את הנחישות הפוליטית להתמודד עימה. כך בצרפת עם הבעיות המיוחדות שלה, כך בגרמניה - ואולם בייחוד בולטת הנטייה שלא להישיר מבט למציאות באמריקה.

ודווקא בעניין זה נכונה לנו הפתעה: הפרשן המדיני של "ניו יורק טיימס", תום פרידמן, שבדרך כלל מגבה ללא זיע או ניע את מדיניות ממשלו של הנשיא ברק אובאמה, יצא חוצץ לאחרונה במאמר סוף שבוע ב"ניו יורק טיימס", שכותרתו "קיראו לילד בשמו", נגד הגישה המתחמקת של הנשיא בסוגיית הטרור האיסלאמי. "הממשל הזה כה חושש פן יאשימו אותו באיסלאמופוביה (שנאת האיסלם)", הוא כותב, "שהוא מסרב להצביע על הזיקה שבין האיסלאם הקיצוני לבין המעשים האלימים שמתבצעים בשמו על ידי בוקו חראם בניגריה, הטליבאן בפקיסטן, אל־קאעידה בפאריס והג'יהאדיסטים בתימן ובעיראק" (חבל רק ש"שכח" את חמאס...).

"נכנסנו לתיאטרון האבסורד", מוסיף פרידמן, ולועג לדובר הבית הלבן ג'וש ארנסט, שלא רק הכחיש שלאמריקה יש מלחמה עם האיסלאם הקיצוני, אלא גם ניסה להסביר את מרחץ הדמים במערכת "שארלי הבדו" ובמרכול היהודי בפאריס כאילו בוצע על ידי "סתם" טרוריסטים מזדמנים, שרק בדיעבד נזכרו שהם מוסלמים...

פרידמן, שמגדיר זאת כ"מגוחכות תת־מודעת של הממשל", הדגיש: "הנשיא אובאמה יודע את האמת, אך הוא ממשיך להכחיש שהאלימות הג'יהאדיסטית המתפשטת באה מקרב קהילתם הדתית" (של המוסלמים).

האם דברי האזהרה האלה מלונדון ומניו יורק ייפלו על אוזניים קשובות? את זאת רק ההיסטוריה תוכל לגלות, אולם יש לקוות שהם מצטרפים אל קריאות ההשכמה האחרונות.