עוד לא תמו כל שפנייך

1.פיקח יודע לצאת מצרות שחכם לא ייכנס אליהם. כך ניתן לסכם את מה שקרה למכבי ת"א אתמול באיטנבול. מול גלאטסראיי בלי קרלוס ארויו וולדימיר מיצוב, ואחרי שהתפרקה מנכסיה בדצמבר (חמישה שחקנים שעברו קבוצה), מכבי לא היתה צריכה להגיע להארכה, בטח מול קבוצת הגנה גרועה.

לפעמים קשה להלחם בתת מודע של השחקנים. הקהל המדהים באבדי איפאקצ'י משך את המחליפים לאנרגיות אדירות ומשחק ריצה שהוביל את מכבי בפעם הרביעית בטופ 16 לבור שהיא ידעה לצאת ממנו. עוד לא תמו כל שפנייך.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

2.בדרך כלל שבראיין רנדל נקלע לבעיית עבירות מכבי מפסידה. היא גם לא מצליחה לנצח השנה בחוץ בחוץ (מוסקבה ואתונה) כשדווין סמית על אזרחי. הפורוורד הוא לדעתי סוג של "אנדרפייד" ביורוליג: שכרו נטו של כ־750 אלך יורו, רחוק ביותר ממיליון משחקנים במעמדו, אבל הוא היה ונשאר העוגן של מכבי.

לסמית' אין גינונים של כוכב. הוא יירד להגנה במהירות גדולה יותר מהעלייה להתקפה ותמיד יבוא לעזור בחסימה או לתת גוף, למרות שאין לו שני מטרים עם נעליים. המעבר שלו אתמול לעמדה מספר 4 הציל למכבי את המשחק לנוכח העובדה שזוראן ארצג לא היה מסוגל לשמור עליו.

3.זה היה עוד משחק בהתבגרות של ג׳רמי פארגו במכבי. הרכז קיבל מנוחה השבוע ולדעתי הוא אינו תוקף מספיק את הטבעת אחרי החסימה שהוא מקבל. יש לו יכולת פיזית אדירה והוא צריך ויכול למשוך הרבה יותר עבירות.

כשפארגו מתחיל להשתולל מבחוץ והכדורים לא נכנסים, גודס לא חושב הרבה ומטיס אותו החוצה. במוסקבה אצל אטורה מסינה זה היה נגמר בפרצופים זועפים. במכבי הוא חוזר כדי לנצח את המשחקים.

זה קרה מול מלאגה, לימוז׳ אלבה ברלין. המאמן כבר יודע שיש לו על מי לסמוך בדקות אחרונות.