"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מקווים לשקט, מחוסנים בפני הסלמה

,עודכן

המיתולוגיה של הקמת הקיבוץ שלי, אורטל שבצפון הגולן, מספרת על האכזבה של המייסדים מהמיקום. "מה אנחנו, ג'ובניקים?" נעלבו החברים, כאשר הציבו את אורטל חמישה(!) ק"מ מהגבול עם סוריה. הרי חינכו אותנו שההתיישבות מעצבת את הגבול.

אורטל עלה על הקרקע ארבע שנים לאחר הסדר הפרדת הכוחות שאחרי מלחמת יום הכיפורים, כשאיש לא האמין שיחזיק מעמד זמן רב. בפועל, נהנינו מ־40 שנות שקט. דווקא מלחמת יום הכיפורים, יותר מכל מלחמה אחרת, יצרה הרתעה ששמה קץ למלחמות הכוללות. ישראל נתפסה בהפתעה אסטרטגית כאשר האויב פלש לתוכה וכבש שטחים רבים, והמלחמה הסתיימה כשצה"ל בפאתי דמשק. את הלקח למד חאפז אסד היטב - כל עוד הגולן בידי ישראל, הוא לא ייצא למלחמה נגדה. גם בנו, בשאר, הפנים זאת.

במשך 40 שנה הגבול בין ישראל לבין אויבתה המרה ביותר, סוריה, היה השקט ביותר - גם לעומת גבולות השלום עם מצרים ועם ירדן. במשך 40 שנה הגולן היה האזור השקט ביותר בישראל; חף מפיגועי טרור, ואפילו רמת הפשע בו נמוכה מאוד. הביטחון האישי שלנו, תושבי הגולן, היה חזק יותר מבכל אזור אחר בארץ. למעט כמה עשרות טילים שנורו לעבר הגולן מלבנון במלחמת לבנון השנייה, נהנינו משקט אמיתי.

השקט הזה היה תוצאה של משטר מרכזי חזק, המשליט את רצונו על הסורים. המצב הזה השתנה עקב מלחמת האזרחים. סוריה התפוררה לגורמים. הגבול בינינו לבין הסורים אינו נשלט עוד בידי צבא סוריה, אלא בידי ארגוני טרור איסלאמיסטיים, הנלחמים בינם לבין עצמם, כגון חיזבאללה השיעי נגד דאעש וג'בהת א־נוסרה הסוניים, אך אלה ואלה אויבים מרים שלנו. לא מדובר במדינות מסודרות וממושמעות שיש להן אחריות להאכיל מיליוני אזרחים, אלא בארגוני טרור שתכלית קיומם היא הטרור. אלה ואלה רואים בישראל את האויב הראשי.

אנו חשים את השינוי בזליגות מן המלחמות הפנימיות שלהם מפעם לפעם, אך גם במקרים של ירי מכוון, כפי שחווינו השבוע. חיסול ג'יהאד מורנייה נועד לסכל התארגנות של חיזבאללה ואיראן לפיגועים בגולן. ייתכן ששאיפת הנקם בעקבות הסיכול תביא להתגברות הפיגועים, כפי שחווינו ביומיים האחרונים.

בשלב זה, שבו מתקיימת מלחמת האזרחים, הצדדים אינם רוצים לבזבז עלינו תחמושת, אך אין זה מן הנמנע שהמצב ישתנה ושחיינו ישתנו. יש לקוות שהתחזיות השליליות לא תתאמתנה ושהשקט יחזור לגבול. אך גם אם חלילה המציאות תהיה שונה, אני בוטח באמונה הציונית, בחוסן החברתי, בלכידות הקהילתית של תושבי הגולן וביכולתנו לעבור בהצלחה כל מבחן. אני מקווה שהאירועים האחרונים, בעיצומה של מערכת בחירות לעומתית וקיצונית, יחזירו אותנו מהטירוף של "אנחנו או הם" לשפיות של "אנחנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר