סגן מפכ"ל המשטרה ייאלץ ככל הנראה לסיים את תפקידו, ועל כך כבר נאמר: סוף מעשה במחשבה תחילה. בעידן זה - אי אפשר אחרת. החברה לא יכולה ואסור לה להשלים עם תופעות של הטרדה מינית, לא בארגונים היררכיים ופיקודיים, ולא בשום מקום אחר. התמורות במעמדן של נשים בישראל ובעולם, העוצמה של דעת הקהל ושל כלי התקשורת והתביעה לערכים נקיים וראויים בקרב מקבלי החלטות, מפקדים ומנהלים - כל אלה מייצרים מציאות שונה מבעבר. יש להיאבק ללא פשרות לחיזוקה ולביסוסה.
אף אחד מאנשי חז"ל לא נכלל ברשימות לכנסת, בין המועמדים לנשיאות המדינה או לדירקטוריונים נחשבים, בסגל הפיקוד הבכיר של המשטרה, או במטה הכללי של צה"ל. חבל. כי חז"ל קבעו כבר לפני שנים רבות, באופן נחרץ, ש"אין אפוטרופוס לעריות". לא אולי, ולא אם ולא ליד. פשוט אין.
הכלל ביהדות קובע שבכל מה שקשור לשמירה על איסור עריות, אי אפשר לסמוך על איש. אין שמירה ואין הגנה ואי אפשר לערוב ולהבטיח, שאדם - בכיר ככל שיהיה - יישאר נאמן לכללים ולאיסורים, הקשורים לאותו יצר מיני הטבוע בו, ואשר לא פעם מתגבר עליו. "גזל ועריות - נפשו של אדם מתאווה להן ומחמדתן" אמרו החכמים. ולכן מתבקשות ערנות ואחריות ושימת לב וזהירות כפולה בקשרים שבין אישה לאיש, בעיקר אם היא צעירה ומהוססת ועדיין תועה וחסרת ניסיון.
אני ובנותיי שירתנו בצבא, אך דווקא משום כך אין לי בעיה להבין הורים דאגנים ובנות מפוחדות, החוששים מהמסגרת החדשה, המעורבת, ההיררכית, שעלולה לסחוף אותן לתוך מערבולת חיים שונה כל־כך מזו שהורגלו אליה. יש בצבא תפקידים מצוינים לבנות, ויש גם מקומות מומלצים, ולא פחות חשובים, בשירות הלאומי. כשפותחים דלת לעולם חיצוני, אחר, לא מוכר, עלולה לנשוב רוח חזקה, מסוכנת, מקפיאה. וכשצעירה קופאת, יכול להיווצר מצב שמישהו "יתנדב" לעזור לה, וכאשר מדובר בבעל סמכות, אין לדעת היכן ומתי זה יסתיים. לכן שאלת המוצא תמיד היא מה הרקע, מהו החוסן הרוחני, הנפשי, ומה האמונה והערכים האישיים, שאיתם יוצאת צעירה אל מחוץ לביתה. האם תהפוך גם היא לטרף קל?
התאווה מתגברת במקביל לצבירת הכוח. דרגה ומדים ותואר פותחים פתח לשררה ולכפייה, לניצול מעמד ומרות. התסריט הזה חייב להיות מוכר לכולן, והמודעות הזאת חייבת לשבת היטב בהכרה. הדיון הציבורי - מועיל וחשוב. בזכות נשים חזקות, בזכות צעירות שלמדו לשמור ולהקפיד על כבודן, בזכות ההקשבה וההסברה, תצליח החברה לסגל לעצמה נורמות מוסריות יותר, הוגנות וראויות יותר - שישמרו על שני המינים; נשים וגברים כאחד. אין אפוטרופוס לעריות, אבל לא יהיה גם אפוטרופוס לאלה המחשיבים עצמם כ"אריות".
הכותבת היא יו"ר "אמונה" - תנועת האישה הדתית־לאומיתטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו