"טענה זו חלשה מאוד, יש להגביה את הקול", עצה זו מכיר כל פרקליט מתחיל. כגובה הצעקות כך חולשת הטיעון. קריאות הבוז והצעקות המבישות שהושמעו שלשום בוועידת המשפט כלפי מני מזוז, עשויות להבליט את חששם של כמה מאוהדי אולמרט שהאמת תצא, חס וחלילה, לאור. שמא יעז מאן דהוא לקרוא את פסק הדין עב הכרס ויגלה שכל קשר בין ההודעות שמיהרו אולמרט ודובריו המוכשרים להוציא לתקשורת מייד בסמוך לאחר הינתנו ("אין מעטפות, לא היו מעטפות") לבין המציאות הוא מקרי בהחלט. כל מי שנכח במקום, כמוני וכמו מאות עמיתיי, חש מבוכה ובושה לנוכח הניסיון המביש להשתיק את מזוז. לא רק בשל מופרכות הטיעון של "סוביודיצה" ביחס להדגשת כמה קטעים מפסק דין שנדון ונדוש זה מכבר תחת כל מיקרופון רענן, אלא גם, ואולי לא פחות, בשל הסגנון הצעקני וגסות הרוח שליוו את השתקתו. הדבר מוזר שבעתיים לנוכח העובדה שחלק מהטענות בדבר ה"איסור" שקיים, כביכול, בהקראת מה שנכתב בפסק הדין שחור על גבי לבן, בא מפיהם של אנשים שמייד בסמוך לאחר מתן פסק הדין, ועוד בטרם קראו אותו, התראיינו על משמעויותיו בכל אתר ואתר וידעו לנתח ולפרשן את השלכותיו על גזר הדין שאמור להינתן בימים הקרובים. לפני כשנה השיקו הנהלת בתי המשפט ולשכת עורכי הדין פרויקט גדול ויומרני שכותרו "תרבות הדיון המשפטית". יוזמי הפרויקט השאפתני ביקשו לשפר באופן משמעותי את דרכי התנהגותם של עורכי דין ושופטים ולהחזיר למערכת המשפט משהו מכבודה, מתרבות ההדר שאפיינה אותה בעבר. במסמך שהוציאה תחת ידה שופטת העליון טובה שטרסברג-כהן, נאמר ש"תכליתה של תרבות הדיון המשפטי היא לאפשר דיון ענייני, הוגן ומכובד בהליך, שעל אף היותו טעון מתח ועתיר לחצים, הוא מתנהל בנחת. כל משתתף יקבל הזדמנות הולמת להציג את עמדתו, כשהכל מכבדים את מעמדו". דבר מכל אלה לא ניכר שלשום. כינוסם של מאות עורכי דין, שופטים, אישי אקדמיה ואישי ציבור היה לקרקס מביש של סתימת פיות וחוסר תרבות. את העובדות שנכתבו בפסק הדין אי אפשר להסתיר או להכחיש, גם לא באמצעות צעקות או סתימת פיות. מר מזוז, בטון הדיבור המאופק והענייני, ניסה בסך הכל להצביע על כמה מהן, אך מקהלת הסולו של אוהדי רה"מ לשעבר לא נתנה לו לבלבל אותם עם העובדות. גם באולם הסמוך לא נתן השר לשעבר חיים רמון לעובדות לבלבל אותו. הוא תיאר את אנשי הפרקליטות כמי שעוסקים כל העת ב"סימון מטרות" וב"תפירת תיקים" והדגיש שאולמרט הורשע בסך הכל ב"עבירה פרוצדורלית", מונח שכמובן אינו קיים בקודקס הפלילי. רמון מנה כמה זיכויים של אנשי ציבור, אך שכח לפרט, יש לשער רק במקרה, את מאות ההרשעות של אנשי ציבור בעשורים האחרונים, כולל זו שלו. רק קריאת ביניים הכריחה אותו לרענן את זיכרונו ולהודות בצדקת פסק הדין של בית המשפט שהרשיע אותו.
צעקות לא מסתירות את האמת
מערכת היום
מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.
