עיסקת טיעון: מכת המשפט הפלילי

שושן ברבי, החשוד בהריגתן של שלוש הנשים במעבר החציה בנתניה, מוכר למשטרה. כל כך מוכר עד שבמוסף השבת באחד העיתונים הנפוצים, יקדישו לו בוודאי כתבת פרופיל השמורה לסלבריטאים, כולל ציטוטים על הלב הטוב, על העזרה לנצרכים ועל הדאגה הכנה לחבר שהסכים לקחת על עצמו את מעשה העבירה המזעזע.

ברבי לא מוכר רק למשטרה, הוא מוכר גם למערכת בתי המשפט ולשירות בתי הסוהר. לפני כשלוש שנים הועמד לדין על נהיגה במהירות מופרזת כשנהג במהירות של 180 קמ"ש, על מעבר באור אדום, על סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ועל הימלטות משוטרים. באמצעות עורכי דין טובים ומיומנים הוא הצליח להגיע לעיסקת טיעון קלילה של שמונה חודשי מאסר, וגם אותם לא ריצה במלואם. בית המשפט, שתדיר מרחם על האכזרים, התרשם מחשבון הנפש ומתוכנית השיקום הפרטית שלו. תוכנית שיקום פרטית שמצריכה כעת שיקום ארוך שנים לשלוש משפחות שאיבדו את היקר להן.

עניינו של שושן ברבי מעלה שוב לדיון את מכת המשפט הפלילי במדינת ישראל המכונה הסדר טיעון, או בשם הנכון יותר - עיסקת טיעון. עיסקה הנרקמת בין עורכי דין ממולחים וזריזים לבין פרקליטים עייפים המותשים ממאות התיקים המונחים על שולחנם. פרקליטים הנאלצים להתמודד עם עורכי דין שתמורת שכר נכבד יכולים להשקיע את מלוא הזמן הנדרש לטפל בתיק פלילי, בעוד הם רצים מבית משפט אחד לאחר בתקווה לעמוד בלוחות הזמנים שהמערכת מכתיבה. התוצאה הרעה היא כמובן בחירת המסלול של עיסקת טיעון. עיסקה שהיא רווחית לכל חוץ מאשר לקורבנות העבירה ולאזרחים הנתקלים בעבריינות המתגברת והולכת.

בראש הפירמידה הממוסחרת של המשפט הפלילי בישראל עומדים שופטים שמעדיפים לאשר עסקאות טיעון על פני היגיעה של שמיעת עדים וכתיבת פסקי דין. על פי מחקרים עדכניים, יותר מ-80 אחוזים מהכרעות הדין בבתי המשפט בישראל מתבססים על הסדרי טיעון. הסדרים הכוללים גם הקלה בסעיפי האישום המקוריים וגם הסכמה על עונשים מופחתים. במקרים רבים בתי המשפט הפכו להיות חותמת גומי לעסקאות הנרקמות מחוץ לכותליהם. עסקאות מחוץ לבורסה בשפת ניירות הערך.

בית המשפט העליון קבע בפסק דין בהרכב מורחב כי רק במקרים חריגים יימנע בית המשפט מלכבד עיסקת טיעון, ואם העונש מצוי במתחם סבירות, גם בתי המשפט לערעורים לא מתערבים בעונשים המוסכמים.

‏המסחור של הדין הפלילי והענישה, הפחתת שליש מהעונש ומסגרות השיקום הפרטיות גורמים נזק כבד להתנהלות הראויה בחברה הישראלית. המשפט הפלילי והענישה המקלה איבדו מיכולת ההרתעה שלהם. שלא להזכיר את העבריינות בדרכים, אשר אליה מתייחסים בתי המשפט בקלות בלתי נסבלת. יחסו של האזרח לחוק מתעצב במידה רבה מהאופן ששלטונות החוק עצמם מתייחסים אליו. אם רובה של הענישה היא תוצר של עסקאות, אין זה פלא שהאזרחים מתייחסים בחשדנות לאכיפת החוק והעבריינים מגחכים עליו.

מערכת אכיפת החוק בישראל חייבת להפנים כי מדובר בשעת חירות קיומית. התגברות העבריינות מדאיגה את האזרח בחיי היומיום לא פחות מאשר הגרעין האיראני ושאלת התקיפה - כן או לא. מערכת בתי המשפט חייבת לעשות מעשה, להתייחס בחומרה רבה לעבריינות נגד הגוף והרכוש ולהפסיק את המסחר בדין הפלילי כשמדובר בנאשמים שסיכנו חיי אדם או שיש להם דפוס התנהגות לא נורמטיבי. באין חזון יפרע עם ובאין חוק הוא מתפרע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו