"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התבונה שיצאה משליטה

,עודכן

"תם זמנו של האדם" אומר ארכוס, מחשב העל, למדען הזקן, "במעשיך הוצאת את האנושות מכלל שימוש". בתום השיחה שואב ארכוס את האוויר מהחדר, ומתעד את גסיסתו של הממציא האנושי.

אבי סוגת מרד הרובוטים הוא ללא ספק הסופר הצ'כי קארל צ'אפק. במחזהו מ־1920 מסתיימת המערכה בניצחון הרובוטים ובהשמדה מוחלטת של האנושות. ואיך אפשר שלא להזכיר את הגולם, יציר כפיו של רבי יהודה ליווא, המהר"ל מפראג, בן המאה ה־16. הרב נהג להשבית את הגולם בעת השבת. פעם אחת שכח לעשות זאת, והגולם יצא מכלל שליטה, וסיכן את חיי תושבי העיר.

דניאל ה' וילסון, דוקטור למחשבים, מתאר כיצד הרשת העולמית, המקשרת בין מחשבים וכן בינם ובין כמעט כל דבר - מנועים, מטוסים, מעליות, מאגרי מידע וארגונים - מאפשרת לתוכנת על זדונית להתפשט ולשלוט. אין זה רק מותחן טכנולוגי, אלא חלום בלהות. "בתחילה האויב נראה כמו חפצים יומיומיים... ואחר כך כשהם התחילו לתכנן את עצמם הם נראו מוכרים, אבל מעוותים". המרד מתחיל כאשר שליח רובוטי נכנס לחנות יוגורט קפוא, "פניו מחייכות ומפחידות", תוקף את העובדים בקור רוח ובאכזריות.

האימה נובעת מהצגת המוכר והמעוות, כאשר הם סמוכים זה לזה. מחשב העל הרשע, ארכוס, מדבר בקול רך ומציג את עצמו כהולוגרמה של ילד שמת.

קרב ההישרדות ניטש בין שני גזעים והוא פשוט, ברוטלי ומכוער. אין בין הצדדים משא ומתן ואין שיח - המערכה תסתיים רק בהשמדה מוחלטת של האויב. שרידי האנושות נוקטים את שיטת האדמה החרוכה; "אם אנו רוצים לחיות אנו מוכרחים להשמיד את ניו יורק". החברה הגדולה מתפוררת, בני האדם מתאגדים לחבורות קטנות, לוחמות או נמלטות, בדומה למציאות האנושית של תקופת האבן. הספר מתאר תהליך הפוך לזה שתיאר פוקוימה, שבו נבנו העמים ממיזוג משפחתי ושבטי.

וילסון משכיל להעביר לנו את תחושת הפחד הקמאי של האנושות מפני הלא נודע. "אני מאמינה שיש משהו בטכנולוגיה שלנו - משהו מרושע", אומרת אחת הדמויות. ב־1995 כתב המתמטיקאי והסופר ורנור וינג'י כי "בתוך שלושים שנה יהיו בידינו האמצעים הטכנולוגיים לייצור תבונה על אנושית. זמן קצר לאחר מכך העידן האנושי יסתיים". בשיתוף הממציא ריי קורצוויל אף הוגדר מושג הנקודה הסינגולרית - מועד עתידי שלאחריו יעלו המחשבים על בני האדם. בני האדם מוגבלים על ידי היכולות הביולוגיות של מוחם, ואינם מסוגלים לדמות את העתיד שלאחר הנקודה הסינגולרית.

זהו ספר מרתק, מבריק וחכם, ונקרא גם כהרהור על המחוזות שהטכנולוגיה עלולה להוביל אותנו אליהם. "האנושות לומדת לקחים של ממש רק בזמן אסון", אומר ארכוס, מחשב העל. האם בעידן הדיגיטלי הלקח יופק קודם לכן? ¬

מלחמת הרובוטים / דניאל ה' וילסון

מאנגלית: אורי שגיא / כנרת זמ"ב, 380 עמ'

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר