שקרים לבנים או חצאי אמיתות הם חלק מחיי היומיום, ויש מי שמוצאים לכך הצדקה קיומית לבני תמותה. אלא שבתקופה האחרונה, יותר ויותר כלי תקשורת בישראל סובלים ממה שקרוי בשפה הפסיכיאטרית "שקרנות פתולוגית", הלוא היא שקרנות שנועדה לעוות את המציאות. ביום שישי האחרון עסק פאנל אולפן שישי בערוץ 2 בנושא האיראני. אודי סגל הגיש כתבה שעסקה בדילמות הניצבות בפני מקבלי ההחלטות, ובהשלכות הצפויות למדינת ישראל אם וכאשר קברניטי המדינה יקבלו החלטה להשמיד את פרויקט הגרעין האיראני. נדמה היה שסגל ועמיתו, הפרשן הצבאי רוני דניאל, מכירים טוב יותר את העובדות, ומבינים שגם האווירה השתנתה. שתקיפת הגרעין האיראני, על אף הסכנות הכרוכות בה, אינה נתפסת כמעשה "משיחיסטי" אלא צורך קיומי של מדינת ישראל, ושרוב הציבור נותן אור ירוק להשמיד את מה שהאחראיים לבנייתו טוענים במו פיהם "נועד לשרוף את ישראל ולהעלימה מהעולם". אלא שאז קיבלנו את פרשן הערוץ, אמנון אברמוביץ, שבניסיון להשפיע באופן פסיכולוגי על צופיו, בחר לתאר את ראש הממשלה ושר הביטחון באופן מעליב, פוגעני ובלתי מנומס כזוג "קונילמלים" (למי ששכח, הדמות של קוני למל במחזמר היידישאי באה לתאר דמות של חרדי מגמגם וצולע שמחפש שידוך), רוצה לומר מדובר בשני שלומיאלים. והוא גם מנה את כישלונותיהם, כאות אזהרה שלא משנה מה יעשו - ייכשלו. רק שבאותה נשימה, שכח מי שנחשב לבעל ידע וזיכרון רב לציין (וכנראה שלא במקרה), שראש הממשלה הקודם, אהוד אולמרט, שרק לאחרונה הורשע בפלילים, הוביל את ישראל לשתי מלחמות כושלות: מלחמת לבנון השנייה ומלחמת עזה, הקרויה "עופרת יצוקה" - ששתיהן, על אף הגבורה וההקרבה של חיילי צה"ל, הובילו להמשך האיום האסטרטגי בצפון מצד איראן-חיזבאללה ולהמשך הפגיעה בריבונות הישראלית בדרום כתוצאה מירי בלתי פוסק של טילים על-ידי החמאס ושלוחותיו. הוא גם שכח (וכנראה גם לא במקרה) שראש הממשלה הקודם אריאל שרון, שעליו ביקש להגן כמו "אתרוג" מפני חקירותיו במשטרה בחשד למעשים פליליים שביצע לכאורה, רק כדי שיבצע את תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה, הוא שהביא לפתחנו את "מדינת חמאסטן". אז ככה זה הוצג. העובדות הן, שעד כה, בשתי תקופות כהונתו של נתניהו, לא פרצה ולו גם מלחמה אחת. מספר נפגעי הטרור היה הנמוך ביותר. ואפילו הכלכלה נוהלה נכון - אמר את זה הנגיד סטנלי פישר, באותו ערוץ, באותה תוכנית. העיקר: לא לקלקל סיפור טוב אבל יש מי שלא אוהב את העובדות, ומעדיף את השקרים. בסוף השבוע בישר לנו "ידיעות אחרונות" באמצעות כותביו הבכירים, על כך שבכירי צה"ל והמוסד מביעים התנגדות בלתי מתפשרת לפעולה צבאית באיראן. ולראיה, כתבו ששר הביטחון אירח את פורום המטכ"ל בלשכתו, ומשלא הצליח לשכנעם - כינס אותם שוב ב"ווילה" של המוסד, על כורסאות רכות, וגם כאן לא הצליח. אופס, טעות קטנה, שעליה הצביע גם הפרשן הצבאי של הערוץ השני. אותה פגישה בווילה של המוסד אכן נערכה - אבל זה היה לפני שלוש שנים, ולא לאחרונה. והשתתפו בה חברי המטכ"ל דאז, בראשות הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי. טעות קלה, או משחק בעובדות, כדי לא לקלקל סיפור טוב- ביקורת היא אחת מאבני היסוד של הדמוקרטיה המודרנית, אך ברגע שאינה מבוססת על עובדות היא הופכת לדמגוגיה זולה. הביקורת לשם ביקורת במקום שאינו מצריך ביקורת, הפכה בשנים האחרונות מושא הערצה בכלי תקשורת בארץ. עיתונאים ופרשנים שאינם מצוידים בבדל של מידע בנושא האיראני ובכלל, מציגים את החדשות, מנתחים ומפרשים אותן באופן שמתיישב עם הלך רוחם התועמלני בניסיון להטעות את הציבור. סביר להניח שיש להם מוטיבציה פוליטית ברורה: להיפטר מהממשלה הנוכחית, ולפלס את הדרך לממשלה לטעמם. ולעזאזל כל השאר. באופן שאינו מפתיע, לרוב הציבור, ובצדק, נמאס מהם.
הדיווחים על איראן: על חצאי אמיתות ושקרים
מערכת היום
מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.
