המתקפה על מיזם הגרעין האיראני התנהלה בסוף השבוע בתקשורת הישראלית במלוא עוזה. זהו פולמוס חסר תקדים בנימה של בולמוס המונע בדלק של אגו מנופח. כל פרשן - מלך. מי שלא נסחף לעמדה חד משמעית ואפילו מתלהמת, שמקורה לעיתים במניעים פוליטיים, חש כי יש צורך לצאת לעוד מסע עובדתי כדי לגבש עמדה בעד או נגד תקיפה. לפוליטיקאים ולפרשני התקשורת יש ברובם תשובות חד משמעיות, שעולה מהן גם נימה של זלזול בדעה האחרת. אך רוב הציבור רחוק מלהבין. ראוי להתמודד עם צרור של הנחות: • ברק אובאמה הבטיח כי לא יניח לאיראן לפתח נשק גרעיני. מדוע להאמין לו יותר מאשר לביל קלינטון ולג'ורג' וו. בוש שנדרו קבל עם ועולם כי צפון קוריאה לא תחזיק בנשק גרעיני? אובאמה אינו נופל מקודמיו, אבל במה עולה עליהם- • פרשן ערוץ 2 אמנון אברמוביץ' הכריז בלשון תקיפה כי יעילותה של הפצצת המיזם האיראני באוקטובר 2012 כבפברואר או במארס 2013. על מה התבסס? הרי בכל יום שחולף מעבה טהרן את מיגון המיזם הגרעיני שלה בנדבך נוסף של מלט. אם נכון שלפני שנתיים היו הישגי התקיפה הצבאית רבים מאשר עתה - כי אז ההיגיון אומר בקו רציף שהתוצאות במארס 2013 יהיו פחותות מבאוקטובר 2012, והזמן אינו פועל לטובת חיל האוויר הישראלי, או שאיני מבין- • נאמר בשם צמרת צה"ל והמוסד כי היא מבקשת להיענות לפנייה האמריקנית להמתין עם התקיפה לפחות עד לאחר הבחירות לבית הלבן בנובמבר 2012. בסדר, וגם חובת האלופים להביע את דעתם ביושרה. אבל ראוי לדעת אם ההנמקות הן מבצעיות-צבאיות או שמקורן בחשש לשיבוש ולעיכוב באספקת הנשק והציוד האמריקני לישראל. לא רק עמדת בני גנץ ואלופיו חשובה לממשלה בבואה להכריע, אלא גם הנמקתה. • צרור תהיות פוליטיות: הקואליציה חלוקה בדעותיה, אך כיצד זה כל האופוזיציה מתנגדת? האם ישראל עדה למה שנקרא בעבר בגנות השמאל הקיצוני - "קולקטיביות רעיונית"? גם שר הביטחון חייב תשובה: פורסם כי אהוד ברק נרתע מהפצצת הכור הגרעיני בסוריה והצטרף לתומכים רק בהצבעה האחרונה בממשלה. נטען שחשש אז לתוצאות הפגיעה הסורית בעורף. מה השתנה מ-2007 ל-2012- חשוב מכל: המתנגדים להפצצה טוענים כי "יש זמן", וזה סביר. אך אינם משיבים על השאלה החשובה שבכולן: והיה אם כל האמצעים יכזיבו, הסנקציות הכלכליות וההבטחות האמריקניות - האם מתנגדי ההפצצה מודיעים כבר עתה כי במקרה זה יתמכו בפעולה צבאית עצמית של צה"ל נגד הגרעין האיראני? או - וזה מה שהם מעמעמים: אם בסופו של דבר הברירה תהיה בין תקיפה ישראלית לבין השלמה עם הצטרפות איראן למועדון המדיניות הגרעיניות - מה תהיה עמדתם? הם יאמצו אפשרות זו? זאת אומרת, האם בעיניהם עדיפה פצצה איראנית על פני הפצצתה- דעתי טרם גובשה.
