יהודי אירופה: לא עוד לבד במאבק

מאז התקיפה במערכת "שארלי הבדו" ולאחר מכן במרכול הכשר, וביום חמישי המבצע המשטרתי הגדול בבלגיה, מתקבל הרושם שהדרג הפוליטי מזהה ומבין סוף סוף את רמת האיום שצמחה באירופה שנים רבות. בסופו של דבר החליטו לנקוט את הצעדים הנאותים, אך נותרת השאלה אם אין זה מאוחר מדי ואם אנו נאבקים בסימפטום ולא בשורש הבעיה.

כותרות עיתוני בלגיה היו ברורות: "אנו במלחמה". כל טורי הדעה שיבחו את המבצע המהיר של הכוחות המיוחדים הבלגיים בעשרה יעדים שונים, בלילה אחד, שמנע פעולת טרור גדולה נגד כוחות המשטרה עצמם. איום ישיר על חיי הנוחות של כולנו, ולא רק נגד היהודים שהזהירו את הממשלות השונות במשך שנים. מניעת המתקפה, שהסתיימה בשני הרוגים ובפצוע אחד בקרב הטרוריסטים, שלפה את בלגיה מחלומות הפז שלה.

חשבתי לעצמי: "בוקר טוב כולם, ברוכים הבאים למועדון שלנו". הממשלה הבלגית בראשותו של צ'רלס מישל הצעיר מהמרכז־ימין פעלה בזריזות לנקוט 12 צעדים, ובהם בחינה של חוקי המלחמה בטרור, בדיקת האפשרות של שלילת אזרחותם של חשודים בסיוע לטרור, ייעול חילופי המידע בין הסוכנויות הפדרליות השונות והפעלת הצבא כדי לשמור על אתרים רגישים כגון מוסדות חינוך ובתי כנסת.

גם אם צעדים אלה מועילים - האם לא מאוחר מדי? הבעיה מושרשת עמוקות באזורים רגישים. העיר ורוויה היא דוגמה אחת, שבה בחלק אחד של העיר, עם רוב מוסלמי, יש 25 אחוזי אבטלה. האם לא חצינו כבר את הגבול בבלגיה, שבה מאפשרים לערב הסעודית לשלוח ב־40 השנים האחרונות מורי דת שאינם מלמדים גירסה מתונה של האיסלאם, אלא את גירסתו הווהבית הקיצונית - והכל בחסות הרשויות?

אין זה מקרי שלבלגיה יש את כמות הלוחמים הזרים הגדולה ביותר בדאעש, באופן יחסי לאוכלוסייה. יש המנסים לשכנע אותנו שג'יאהדיסטים אלה מייצגים מיעוט קטן וכי הם נלחמים ממניעים שאינם קשורים לאיסלאם. ייתכן, אבל איני רואה את רבבות המוסלמים המכונים "דור עזה", שהשתתפו בהמוניהם בהפגנות נגד ישראל ובעד חמאס במהלך מבצע צוק איתן, משתתפים עכשיו בהפגנות הזדהות של "שארלי הבדו" בסיסמה "כולנו שארלי" שהוציאו לרחובות בריסל 20 אלף איש.

האם אני רואה עתיד ליהודי בלגיה? העובדות מדברות בשם עצמן: במאי שעבר המוזיאון היהודי של בריסל הותקף, וארבעה נהרגו. ביום שישי שעבר הקהילה היהודית של בלגיה היתה בעוצר. כל בתי הספר שלה היו סגורים. זה מעולם לא התרחש בעבר. השבוע בתי תשוב לבית הספר תחת משמר צבאי. האם אלה החיים שאני מאחל לילדיי ולעצמי? התשובה ברורה: לא! ייתכן שאיננו המטרה המרכזית של האיסלאמיסטים הפשיסטים שרוצים להביא חוקי שריעה לרחובות אירופה, אבל עמדנו בחזית מאבק זה לבד יותר מדי זמן. מספיק!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו