מיט רומני: אנטומיה של מסע

אחת מן המוסכמות המושרשות ביותר בהוויה הפוליטית האמריקנית היא ההנחה שסוגיות בתחום מדיניות החוץ משחקות תפקיד שולי, אם לא זניח לחלוטין, בהכרעתו של הבוחר לגבי המועמד לנשיאות המועדף בעיניו, ובטלות בשישים בהשוואה לנושאים כלכליים וחברתיים.

בהתאם להיגיון הזה, היה אפשר לצפות שהמועמד הרפובליקני לנשיאות, מיט רומני, יקדיש את כל זמנו לזירה הכלכלית, בתקווה לנצל עד תום את סימני השאלה בנוגע ליכולתו של הנשיא אובאמה להזניק את המשק האמריקני המדשדש לצמיחה ולשגשוג. יתרה מזאת, מאחר שהמאבק בין שני היריבים במירוץ צמוד לחלוטין, ומאחר שרומני נהנה מיתרון בסקרים בכל הקשור לכישוריו הכלכליים, נשאלת השאלה מדוע מצא לנכון לנטוש בימים אלה את שדה הקרב למשך לא פחות משישה ימים כדי לשוטט בשדות זרים-

אף שבמבט ראשון מצטיירת החלטתו של רומני לבקר בבריטניה, בישראל ובפולין בעיצומה של מערכת הבחירות כתמוהה, בחינה יסודית יותר מצביעה על כך שבלונדון, בירושלים, בוורשה ובגדנסק ימשיך, למעשה, מושלה לשעבר של מסצ'וסטס את מאבקו לכיבוש הבית הלבן. מעבר לשאיפתו הכללית להקרין דימוי של מנהיג בר סמכא, הבקיא והמעורה גם בסוגיות בינלאומיות, מבקש רומני לפנות במסעו לכמה קהלי יעד ספציפיים, בייחוד הקול היהודי, הקול האוונגליסטי והקול הקתולי העשויים, בסופו של דבר, להטות את הכף לזכותו.

בנוגע לקול היהודי, אין ספק שביטויי מחויבותו והזדהותו הגורפת עם ישראל, שהביקור יהיה רווי בהם, נועדו לקרב את רומני לרף הנכסף של 40 אחוזי התמיכה היהודית במועמדותו, וזאת בהשוואה ל-22 האחוזים שאותם השיג המועמד הרפובליקני ג'ון מקיין בבחירות 2008. אף שבמערכת הבחירות הנוכחית מסתמן פיחות כלשהו במעמדו הכולל של הקול היהודי (בהשוואה, למשל, לקול ההיספני), נודעת בכל זאת חשיבות אסטרטגית רבה להעדפותיו בכמה מדינות מפתח עתירות אלקטורים דוגמת פלורידה, אוהיו ופנסילבניה. לית מאן דפליג, שהפגנת התמיכה הנחרצת של רומני בישראל עשויה לחזק את אחיזתו גם בקרב קהל היעד האוונגליסטי (שהיקפו מגיע ללא פחות מ-60 מיליון אמריקנים), שגישתו כלפי המועמד הרפובליקני היתה מלכתחילה מסויגת וחשדנית.

במילים אחרות: מסעו של רומני לארץ הקודש נועד להעביר לעשרות מיליוני מצביעים אוונגליסטים תומכי ישראל מובהקים מסר מוחשי ורב עוצמה של הזדהות, וכך לשכנעם לחסות בצל קורתו ולהצטרף ביתר התלהבות למחנה תומכיו.

ולבסוף, הקול הקתולי, בייחוד בהקשר הפולני. אין ספק שפגישתו של רומני עם לך ואלנסה, שהוביל את תנועת סולידריות בנתיב המהפכה והשחרור של פולין מעול הקומוניזם (ושסירב לפגוש את ברק אובאמה בעת ביקורו בפולין במאי 2011), כמו גם עמדותיו הביקורתיות של המועמד הרפובליקני כלפי מוסקבה, נועדו לשפר את מעמדו בקרב פלח מצביעים רב חשיבות זה. מדובר בכ-10 מיליוני קתולים ממוצא פולני, שרובם מרוכזים בגוש המדינות התעשייתיות של המערב התיכון. אחדות ממדינות אלה עתידות לשחק תפקיד מרכזי בהכרעה בנובמבר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו