הרמטכ"ל זיקק אתמול בכנסת את הדילמה בסוגיית הנשק האסטרטגי של סוריה: תקיפה נרחבת, יזומה, על כלל האתרים והחומרים תביא אולי להשמדתם, אבל תעלה במחיר כבד ועלולה להוביל למערכה רחבה. תקיפה ממוקדת של העברת אמצעים מתקדמים לחיזבאללה או לארגון טרור אחר תלויה במודיעין מדויק, שעלול להיות חסר, אבל הצד השני יוכל להכיל אותה בלי שיידרש להגיב. שומעיו של גנץ יכלו להתרשם, בין המילים, כי הוא מצדד באופציה השנייה. יש אמנם חשש תמידי שלמרות הכוננות המודיעינית והמבצעית לא נדע את מלוא הפרטים בזמן אמת, ועדיין, זה סיכון מחושב אל מול הסיכון הוודאי שבאופציה הראשונה - מלחמה. מבלי לפרט אומר גנץ, בתרגום חופשי, את הדברים הבאים: כדי לפעול באופן אפקטיבי נגד מערכי הנשק האסטרטגי של סוריה (שכוללים לא רק את מאגרי הנשק הכימי אלא גם נשק נ"מ מתקדם, טילים ארוכי טווח וטילי חוף-ים), נדרשת מערכה יזומה, רחבה, רועשת. בדרך צריך להתגבר על מערכי הגנה אווירית, על בסיסים ועל שומרים, מה שאומר הרבה אש והרבה נפגעים. אסד בוודאי לא יוכל להכיל מתקפה כזאת וייאלץ להגיב בדרך כואבת. שלשום רמזה סוריה שהיא תגיב על "מתקפה חיצונית" בשימוש בנשק כימי. גם אם תימנע מכך, עדיין יש ברשותה די נשק כדי לגרור את ישראל למערכה כואבת. לישראל אין שום עניין במלחמה עם סוריה - בוודאי מלחמה שעלולה לחזק את אסד ולהאריך את ימיו בשלטון - ולכן האופציה הרלוונטית כרגע היא מבצע ממוקד. ההערכה היא שתקיפה של שיירה בודדת אפשר שתעבור "מתחת לרדאר" ולא תגרור את הצד השני לתגובה. אם תשכיל ישראל שלא להתרברב אחרי מבצע כזה, כפי שנהגה אחרי תקיפת הכור בסוריה, אפשר שגם בסוריה וגם בלבנון יוכלו לבלוע את העלבון; הם יבינו שישראל רצינית בהגדרת הקווים האדומים שלה, אבל גם ברצונה להימנע ממלחמה. מהמשוואה רבת הנעלמים הזאת אסור להוציא את איראן. מומחים בישראל חלוקים בשאלה אם מלחמה כעת בלבנון טובה לטהרן או רעה לה: מחד גיסא היא תרתק את ישראל לזירה הצפונית ותדחה, הלכה למעשה, כל סיכוי לתקיפה קרובה של מתקני הגרעין; מאידך גיסא, היא תניח לישראל לנטרל את מאזן האימה הלבנוני שבנתה איראן, ובהמשך לכך (גם אם בעוד כמה חודשים) לתקוף באיראן בלי לדמם כתוצאה מכך במערכה צפונית אוטומטית. בינתיים, הדיונים האלה נשארים על הנייר, על רקע צפירת ההרגעה שליוותה את דבריו של גנץ בכנסת: אסד שולט בנשק האסטרטגי שלו. עד מתי? איש לא מוכן להתנבא, ולכן סביר שהמתיחות והכוננות, ועימן רוחות המלחמה, ימשיכו ללוות אותנו גם בחודשים הקרובים.
