אפילת בית הקולנוע בסמוך לדנבר, שהקרין את הסרט החדש בסידרת "באטמן", "עלייתו של האביר האפל", הפכה עד מהרה למלכודת מוות. ממש כמו שגיבור הסרט נאלץ להתמודד פעם אחר פעם עם נבלים שליבם אפל ואטום, כך נאלצת אמריקה להתמודד בימים אלה עם אופל כבד שפגע בה, באופן פתאומי, באחד המוסדות הבטוחים והאהובים על האומה - בית הקולנוע. קשה להבין מה עובר במוחו של ג'יימס הולמס, בחור בן 24, סטודנט מצטיין לרפואה, המתכנן במשך ימים רבים לבצע פיגוע ירי ולרצוח חפים מפשע בזמן שאלו צופים בסרט בבית קולנוע. קשה להבין מה עובר בליבו של בחור, שאין לו אג'נדה פוליטית, אשר מגיע לבית הקולנוע, נעמד מול קהל של צופים ויורה בהם עשרות כדורים. עוד קודם לכן אותו צעיר הדליק מוסיקה בקולי קולות בדירתו ומילכד אותה בחומר נפץ במטרה להרוג את השוטרים שיבואו לבדוק את פשר הרעש. המעשים האלו מקורם ברוע טהור, אותו מקום אפל אשר נמצא בכולנו, אך רוב הזמן אנו מצליחים להשתלט עליו. * * * ברור שיש קשר בין מעשהו של הולמס לבין "האביר האפל". על פי הדיווחים, הוא הגיע לבית הקולנוע כשהוא מגדיר את עצמו כ"ג'וקר", אויבו המושבע של באטמן (שאותו גילם הית' לדג'ר בסרט הקודם בסידרה ואשר, על פי אגדת הוליווד, הביא לכך שהתמכר לכדורים שבסופו של דבר גרמו למותו). אותו ג'וקר אשר מסתובב עם חיוך צבוע על פניו הוא דמות חסרת מוסר, חסרת חמלה וחסרת לב כלפי בני האדם. דמות אשר כל מהותה היא לזעזע את הקרקע היציבה ואת תחושת הביטחון שאנו חווים יום-יום. ההשלכות של מעשהו של ג'יימס הולמס יכולות להיות מרחיקות לכת. הולמס יצר כאוס בהתייחסות האמריקנית לצפייה בסרטים. במחי דקות ספורות הוא הרס יותר ממאה שנים שבהן אולם הקולנוע נחשב בטוח, מקום שבו אפשר לברוח מצרות היומיום לכמה שעות, שבו דברים רעים או אלימות נוראית מתרחשים אך ורק על המסך. לפחות בחלקו הגדול של הקולנוע האמריקני הסוף הוא טוב, הרע מקבל את עונשו והצופים יוצאים מהאולם מחויכים. בשישי לפנות בוקר הסוף היה רחוק מלהיות טוב. * * * יכול להיות שגם המקום הבטוח הזה, של בית הקולנוע בארה"ב, יהפוך למקום שבו אנשים ייאלצו לעבור אבטחה כבדה, מגלי מתכות ומצלמות אבטחה, "פריבילגיה" ששמורה היום בעיקר למדינות שבהן הטרור הוא כמעט יומיומי.
אף אחד מאנשי הוליווד, מבכירי המפיקים ועד אחרון השחקנים, לא תיאר בחלומותיו הגרועים ביותר שאולם בית הקולנוע ישמש מקום התאגדות של אנשים צעירים, אשר ישבו בפתחו ויבכו את מי שאיבדו את חייהם. בית הקולנוע אינו מתקשר עם נרות זיכרון ועם תמונותיהם של קורבנות שעם קניית הכרטיס חתמו על גזר דינם.