גם "חברתי" זקוק לביטחוני

מחר יצביעו סקרי דעת הקהל על עלייה קלה של העבודה והבית היהודי. זה השכר שמקבלת כל מפלגה בשבוע שבו היא מקיימת את הבחירות המקדימות שלה. אך מערכת הבחירות העיקרית, זו שבתרגום מאנגלית נקראת "הדבר האמיתי", תתחיל רק בראיונות ובתוכניות הטלוויזיה בשבת. עד שמנתחים את תוצאות הבחירות המקדימות בעבודה ובבית היהודי - שישנו את מראה פני המערכה הפוליטית ב־2015 (נושא שאעסוק בו מחר במוסף השבועי) - ראוי לבחון גם את ההיבטים האישיים, הכופתאות.

שלי יחימוביץ' היא המנצחת הגדולה בקלפי, והישגה ימתק לה נוכח כישלונו של איתן כבל. דחיקתו למקום ה־10 נגרמה הן עקב הצלחתה של יחימוביץ' והן מפני שכבל הכשיל את עצמו. הוא חבר לגורמים שחלקם בלתי ראויים; עסק בפעלולים עם הכלב שבביתו וגרר את בתו הפעוטה והחביבה לקלפי; וברגע האחרון הביע תקווה שייבחר לשלישייה הפותחת, ויהירותו היתה לו לרועץ.

מעבר לכך, ריבוי הנשים יעניק לעבודה עמדה ייחודית במערכת הבחירות. בחירתן תאלץ את בנימין נתניהו להציב במקום ה־11 המשוריין בליכוד אישה, גם אם בפועל התכוון לגבר. ואילו בעבודה, העובדה שיש שש מועמדות מכלל 20 הראשונים, תכפה על יצחק הרצוג להציב במקום המשוריין דמות ביטחונית בכירה, נוסף על עמר בר־לב האהוד. שאול מופז? עמוס ידלין? יום־טוב סמיה? הכל אפשרי.

גם רשימות חברתיות מובהקות אינן יכולות לדלג על פרק המדיניות והביטחון. זאת הבהיר אמש משה כחלון מ"כולנו", שצירף את יואב גלנט לרשימתו. בלי אישיות ביטחונית בכירה - מרכזיותה ויומרתה של כל מפלגה מוטלות בספק. העבודה בלי אלוף במילואים מאבדת מטיעונה, כי היא חלופה לליכוד במאבק על ראשות הממשלה.

יש לה רשימה רעננה, צעירה, עם שיעור גבוה של נשים (שש מ־20 לפחות), ויש בה גם חולשה: חוליית ביטחון רופפת ובולטים בהיעדרם עולים חדשים ונציגי מגזרים הנחשבים לכאלה. אין בה לוחמים מובהקים בקרטלים ובמונופולים לבד מיחימוביץ', אם כי נרשמו הצלחות לסתיו שפיר ולאיציק שמולי, וגם לא מי שיתמודדו עם פשיעת הצווארון הלבן, שכן הניצב בדימוס משה מזרחי נדחק לשולי הרשימה.

כך הגיעה אתמול מערכת הבחירות אל קו הזינוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו