אם כדורגל הוא אסקפיזם, אז גביע המדינה הוא טיול בחלל. תשאלו את אוהדי מכבי פ"ת שיגיעו למגרש בגבעת אולגה, תעירו את חברי העורק הירוק של הפועל כפ"ס שחלקם בילו את ליל אמש באילת ותקפצו היום לשיכון המזרח כדי לראות דרבי קלאסי בין קבוצה ממחוז צפון למחוז דרום בליגה א'.
גביע המדינה הוא מסע לעולמות אחרים, אבל לאו דווקא בגלל הקבוצות הצנועות שעדיין איתנו בשלב הזה, אלא בעיקר על רקע התנהלות ההתאחדות בשנים האחרונות שהביאו את העסק אל פי התהום.
מעל ראשי הקבוצות הקטנות, העניות, אלה שמייצגות את הפריפריות המגניבות ביותר בארץ, מרחף בתקופה האחרונה גרזן מאיים. הבור הכלכלי של ההתאחדות יפגע קודם כל ולפני כולם במועדונים שאף אחד לא סופר. אלה שנזכרים בהם רק כשהמעבורת של גביע המדינה מדליקה מנועים בדרך לעוד סינדרלה מרוצה.
פקידי ההתאחדות נורא מודאגים בזמן האחרון מכך שמשכורותיהם עשויות להתעכב, אבל אותות המשבר יגיעו רחוק הרבה יותר מהמשרדים שבהם מדליקים תנורי חימום בחודשי הקיץ רק משום שטמפרטורת המזגן מקפיאה את העצמות.
ללא הקצבות ראויות, מרבית הקבוצות הקטנות עשויות להיעלם מהמפה ואם לא להימחק לגמרי - בוודאי לאבד את הספורטיביות ולהפוך לשקי איגרוף עבור הקבוצות שנהנות מתקציבים באופן פרטי. סיבוב ח' בגביע הוא הזמן שלהם להניף את הדגל מול אלה שלכאורה לא דאגו להם מספיק ובפועל שמו עליהם פס כבר תקופה ארוכה.
המועדונים הקטנים חייבים לנצל את הבמה של גביע המדינה כדי להראות שליגת העל היא אמנם האסקפיזם המושלם, אבל בלי שנשמור על הפינות המדליקות באמת של הכדורגל הישראלי, גם לגדולים לא תהיה תקומה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו