"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אוניברסיטה באריאל: יתרון המוח היהודי

,עודכן

אנו מציינים בימים אלה את ימי "בין המצרים", הימים שבין צום י"ז בתמוז לצום ט' באב, שבהם אנו מחויבים לחשבון נפש מעמיק עקב האירועים ההיסטוריים הקשים שקרו לעם היהודי. בשלל האירועים אנו מציינים את הבקעת חומות העיר ירושלים שהיתה הצעד האחרון לפני חורבן בית המקדש.

נראה כי ההיסטוריה מבקשת לחזור על עצמה בימינו - אך בכיוון ההפוך. בזמנו, הבקעת חומות העיר שימשה נקודת שבר מורלית לעם, אך כיום אנו נמצאים במצב שבו גופים מטעם המדינה גידרו עצמם בחומות ובביצורים. הבקעת חומות אלה נעשית קשה יותר ויותר, ורבים מאלה שיושבים בתוך הביצורים אינם מאפשרים לאחרים להיכנס ולהשפיע. תיאור ציורי זה מתממש במציאות, למשל כאשר נדון לאחרונה שדרוג מעמדו של המרכז האוניברסיטאי באריאל והפיכתו לאוניברסיטה מחקרית. האפשרות להבקיע ולחדור את חומות האקדמיה ולבנות בית נוסף, שבו מוצאים רוח אחרת, אינה אפשרית. ראשי האקדמיה ממשיכים לשבת במגדל השן האקדמי וסוגרים עצמם תחת מעטה אבטחה כבדה.

חלק מראשי האקדמיה החליטו כי בנייתו של מוסד אקדמי נוסף אינה אפשרית מסיבות שונות, אך כנראה פרח מזיכרונם כי הם חלק מפאזל גדול, שאינו זה שמקבל את ההחלטות וגם אינו אמור להמליץ אם יש צורך בהקמת אוניברסיטה נוספת או לא.

המרכז האקדמי באריאל עומד על תילו כבר יותר מ-30 שנה ובנה לעצמו שם עולמי בתחומי מחקר רבים ומגוונים. שיתופי הפעולה בין המוסד האקדמי באריאל ובין האוניברסיטאות בארץ פורח אף הוא. אין צורך לציין כי מבחינת הרמה האקדמית, המוסד נחשב כאוניברסיטה לכל דבר ועניין.

עולה מכך כי הסיבה המרכזית לאי הפיכת המוסד לאוניברסיטה היא רצונם של הוועדה לתכנון ותקצוב (הות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה, ושל ראשי האוניברסיטאות, להשאיר את ההגמוניה האקדמית בידיהם ולא לאפשר לגורמים ראויים נוספים להצטרף למעגל האוניברסיטאי.

מדינת ישראל אינה מצוידת במשאבי טבע רבים המאפשרים לה להתפתח בעזרתם. "המוח היהודי" הוא היתרון הגדול של העם בישראל ויש צורך שמשאב יקר זה יגדל כמה שיותר, ימקסם את עצמו ויניב כמה שיותר אנשי מחקר ופיתוח ברמה הגבוהה ביותר. אי הקמת אוניברסיטה נוספת לאור השינויים הדמוגרפיים שחלו בארץ מובילה לכשל שוק שבו ההיצע אינו עונה על הביקוש שנוצר, וגורם לכך שקצב הצמיחה המחקרי והכלכלי יואט - מכשול מיותר למשק השואף להיות מן המובילים בעולם.

אוניברסיטה באריאל חיונית להתפתחות המחקר והפיתוח במדינת ישראל. כאשר היצע ההשכלה יהיה גבוה יותר, נוכל להנגיש את העולם האקדמי לכל דורש ונרוויח מכך שהחברה בישראל תהיה מפותחת יותר ומשכילה יותר.

הכותב הוא ח"כ מטעם ישראל ביתנו ושימש עד לאחרונה יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר