העת להציע זקיפות קומה

זו היתה שאלה של זמן קצר בלבד עד שאישים נכבדים כציפי לבני ונתן שרנסקי ינזפו בעמיתיהם לבל יקראו ליהודי צרפת לעלות לישראל. אמנם גם לבני ושרנסקי רוצים שהיהודים יעלו לישראל, אבל לא מתוך מצוקה. לבני אינה מעוניינת שישראל תיתפש כמדינת מקלט. זו אי־הבנה מהותית של הציונות, ואפילו של יציאת מצרים. לא פחות משארץ ישראל שימשה אבן שואבת - הגולה דחקה את היהדות לצאת מגבולותיה. מה הבטיח בנימין זאב הרצל בבאזל? "מקלט בטוח"; ומה ההצדקה לעדיפות הניתנת ליהודים בחוק השבות? צורכי הקיום במקלט בטוח. אין להתעלם מכך.

מי שאכן נשאב לארץ בעקבות שירת יהודה הלוי וחיים נחמן ביאליק ונעמי שמר - מה טוב; אבל המסות הגדולות של יהודים הגיעו לארץ המובטחת עקב מצוקה. רק 20 אחוזים מהיהודים יצאו את מצרים בימי משה, ורוב מכריע של העלייה הברוכה מגרמניה הגיע בגלל הלחץ ההולך וגובר של הנאצים.

נכון שהממשלות לא עשו בעשרות השנים האחרונות דיין כדי לעודד יהודים להשתתף בכינון התרבות הריבונית־עברית. לבני היתה בראשית דרכה שרת העלייה והקליטה, וגם שרנסקי עסק בנושא, והם יודעים.

אך משנוצר מצב חדש כמו איום הטרור האיסלאמי על ציבור יהודי גדול, אין מנהיגי ישראל פטורים מן החובה לעודד אותו ללכת במצוות בורא עולם לאברהם אבינו - "לך לך מביתך... אל הארץ אשר אראך".

במקום שלבני ושרנסקי יסתייגו מן המסקנה ההגיונית כי אלה ימים נכונים להציע ליהודים הלחוצים חלופה של ריבונות וזקיפות קומה, ובהזדמנות זו לקרוא גם ליורדים לברלין לחזור הביתה, ראוי שיעשו ככל יכולתם להגדיל את זרימת האומה לארץ. כדאי לזכור: יהודי גרמניה הגיעו לארץ ישראל בשנות ה־30 כמעט מאונס, והסטטיסטיקה ההיסטורית לימדה מקץ שנים רבות כי הם ירדו מהארץ בשיעורים פחותים מכל ציבור עולים אחר.

מי שאינם רוצים לקרוא בימים אלה ליהודים ברחבי העולם ללכת למולדתם ייטיבו לעשות אם ישמרו את מחשבתם לעצמם, ולא יחבלו בקיבוץ הגלויות - יום אשר לפי המסורת היהודית חשוב כיום שבו נברא העולם.