גיוס : מדינת חוק - או המלצה?

ב-1 באוגוסט ייצא משרד האוצר ברפורמה חדשה להרחבת מערך התחבורה הציבורית. הרפורמה נולדה לאחר שוועדת קצ"פ (הוועדה לקידום צמצום הפערים) קבעה שיש לצמצם את הפערים בין המרכז לפריפריה ולאפשר חופש ניידות לכלל האזרחים, בעזרת חקיקה להרחבת מערך התחבורה הציבורית.

הממשלה אימצה את דו"ח מסקנות הוועדה, שזכה לתמיכת 70 אחוזים מהציבור, ולאחר כמה ספינים פוליטיים חוקק חוק קצ"פ. חוק זה קובע כי אזרח מחויב לשלם אגרה שנתית בסך 10,000 שקלים. אגרה זו תממן בשלב הראשון את העלויות של הרחבת מערך התחבורה הציבורית ואת עלויות אחזקתו בשלבים מאוחרים יותר. היות שחשיבות נושא התחבורה הציבורית היא קונצנזוס בציבור הישראלי, החוק קובע כי הגבייה תיעשה על בסיס וולונטרי ולא תיאכף ענישה על אזרחים שלא ישלמו את האגרה.

ועדת קצ"פ לא היתה ולא נבראה, אבל ברור לכל, ודאי לראש הממשלה, כי חוק ללא מנגנון אכיפה כמוהו כקצף גלים, סופו להיעלם במהירות. הוא גם יודע שכשמדינה ריבונית מקבלת החלטה, היא מסוגלת לכפות אותה על אזרחיה. האם המדינה מוכנה לכפות את חלק מחוקיה רק על אוכלוסייה אחת ולפטור מהם את האחרות? אני עדיין מאמין למילותיו של ראש הממשלה, שאמר כשוועדת פלסנר רק החלה להתגבש: "מה שהיה הוא לא שיהיה".

הציבור הציוני-חילוני זקוק למנהיגות והוא יעמוד מאחורי ראש הממשלה, אם זה רק יוכיח את דבקותו בערכים החילוניים שעליהם מתבססת הציונות - השוויון וההדדיות - ויקבע בחוק את עקרון שירות לכל מגיל 18.

מדינת ישראל הגיעה לגיל בשלות שבו היא יכולה לגעת בקונצנזוס הישראלי ולבחון אותו מחדש. ועדת פלסנר נגעה בשלושה ממרכיבי הקונצנזוס: צבא העם, הסטטוס קוו וערבים בשירות האזרחי. חברי הוועדה, גם אם לא הסכימו על הדרך, הסכימו על המהות: הדרך היחידה לספק מענה לשינויים המתרחשים בקונצנזוס הישראלי תהיה הדבקות בערך השוויון ובנגזרת שלו, עקרון השוויון בנטל.

הוועדה נפלה קורבן למשחקים קואליציוניים, שניסו לאורך כל הדרך לסרס ולמסמס אותה ולבסוף הצליחו לפרקה. אך לחצים פוליטיים לא יעלימו את הצורך במציאת פתרון - פתרון שיכול לבוא רק על ידי אימוץ עקרון שירות לכל, שבו כל אזרח ישראלי בגיל 18 יתרום מזמנו ומיכולתו למדינה בהתאם לצרכיה וליכולותיו.

עקרון שירות לכל מגיל 18 הוא אינו רק "חוקתי" ו"שוויוני". המשמעויות האופרטיביות שלו הן קיצור משך שירות החובה בטווח הקצר וצמצום מספר ימי המילואים בטווח הארוך; הסרת חסם התעסוקה העומד בפני הצעיר הערבי, שיאפשר לו להשתלב בחברה הישראלית, הרואה בהתנדבות ובנתינה לקהילה עוד סף כניסה לשוק העבודה; והסרת חסם התעסוקה העומד בפני צעיר חרדי, שאינו יכול להשתלב בשוק העבודה במסגרת הסדר "תורתו אומנותו". תימנע יצירת פער שבו צעיר חרדי שמתגייס לצבא יסיים את שירותו בגיל 26 עם ניסיון תעסוקתי של בחור חילוני בן 21.

עקרון שירות לכל מגיל 18 יניח את הלבנים הראשונות ליצירת מרחב אזרחי חדש שבו אין שווים יותר ושווים פחות. כולנו שותפים בבניית החברה האזרחית, כולנו שווי זכויות ושווי חובות.

כמו שמדינת ישראל לא מאפשרת לאזרח לבחור אם לשלם אגרה או לא, עליה לחייב אותו לתרום את חלקו בנטל השירות. ללא מנגנון אכיפה בדמות מאסר בפועל או קנס משמעותי של לפחות 150 אלף שקלים, עקרון שירות לכל יישאר בגדר המלצה.

מנהיג לא צריך להגיש המלצות. עליו לקבל החלטות. נתניהו צריך להוכיח את מנהיגותו ולבחור אם הוא עומד בראש מדינת חוק או מדינת המלצה, ואם היא מדינת המלצה - יואיל להוציא נוסח המלצות זהה לכלל אזרחיה.

הכותב הוא רס"ן (מיל'), טייס בחיל האוויר ונציג הציבור בוועדת פלסנר (קש"ב)