ה־11 בספטמבר של צרפת

השאלה לא היתה אם, השאלה היתה מתי. הטרור האיסלאמי בחר, לבסוף, להכות בפאריס ב־7 בינואר 2015. מערכת המגזין הסאטירי "שארלי הבדו", סמל לחירות ולחופש הביטוי במולדת זכויות האדם, נבחרה להיות יעד הטרור הברברי של שלושה טרוריסטים חמושים, רעולי פנים ומאומנים היטב. האירוע זיעזע אתמול לא רק את צרפת אלא את המערב כולו. יש חדש במערב. וקוראים לו ג'יהאד.

כמה עצוב שאת הצפוי לא הצליחו הצרפתים למנוע. וכמה מפחיד שתמונות שאנחנו רגילים בדרך כלל לראות בסוריה ובעיראק מצולמות היום, בחסות הג'יהאד והטרור האיסלאמי, באחד מהרבעים של העיר שאנחנו כל כך אוהבים לאהוב.

לפאריס יש עתה את "פיגוע התאומים" (ה־11 בספטמבר) שלה, בדיוק כפי שלמדריד יש את 11 במארס 2004 וללונדון את 7 ביולי 2005. הג'יהאד העניק לעצמו "רישיון להרוג" בלב ליבו של המערב. ביקורת הדרכונים, אגב, לא רלוונטית. כמו סוס טרויאני, הג'יהאד כבר עמוק בפנים. בפאריס, בבריסל, במדריד.

בעידן של התקינות הפוליטית, שבו אנו חיים, אוי לו למי שיעז לקרוא לילד בשמו. כי המשותף לכל הפיגועים הגדולים הללו היה האיסלאם הקיצוני. גם אתמול, ברובע ה־11 בפאריס, רצחו שלושת המפגעים בשם אללה כדי "לנקום" את כבודו של הנביא מוחמד. מערכת "שארלי הבדו" העזה ללעוג לאיסלאם ולנביא בדיוק כפי שהיא עושה לכל הדתות. דווקא באיוריהם חזו מראש המאיירים של "שארלי הבדו" את הסכנה. רק לא הבינו שבעידן המודרני הם אלה שהיו בחזית.

הפעם, להבדיל מארבע התקריות שאירעו בצרפת לפני חג המולד, הבינה הרפובליקה כי לא מדובר עוד במטורפים אלא בפיגוע טרור קלאסי. פרנסואה הולנד מיהר לשם שינוי לכנות את הילד בשמו, או כפי שאומרת האמרה הצרפתית - "לקרוא לחתול חתול".

השאלה היא מה הלאה. יש להניח כי גם מחר יהיה קל יותר לצרפת להילחם באיסלאם הקיצוני בעיראק, באפגניסטן, בסוריה או במאלי, אבל באופן פרדוקסלי נמנעים מהמלחמה ההכרחית דווקא בבית מול הטרור הג'יהאדיסטי בשם ההומניזם האירופי, המעדיף לתרץ את הסגידה לאיסלאם הקיצוני בבעיות סוציו־אקונומיות. מול הבעיות הקשות מבית, הרפובליקה יורה מילים. הג'יהאדיסטים יורים כדורים. מלחמה א־סימטרית.

וכי יש טרור איסלאמי? אפילו הנשיא אובאמה, עוד בחודשיו הראשונים בחדר הסגלגל, ביקש למחוק את המונח מהלקסיקון פן תיפגע האוכלוסייה המוסלמית. כך עשו גם מנהיגי אירופה. כדי לא להפחיד את האוכלוסייה, שלא להגביר את המתח בפרברים, לא להרגיז את המהגרים ובאותה הזדמנות לא לחזק את הימין הקיצוני, בחרו המערב בכלל וצרפת בפרט להפנות את המבט הצידה. מי שכן העז לדבר על איום הטרור האיסלאמי כמעט קיבל מרשם לטיפול בפרנויה.

האם האסימון ירד סוף־סוף בעקבות הפיגוע בפאריס? למרות ההלם הגדול מהפיגוע הגדול והקטלני ביותר שידעה צרפת מאז 1961, כלל לא בטוח.

בשנת 732 היה לה לצרפת את קארל מרטל (קרל הפטיש) שהצליח בעיר פואטייה לבלום את חדירת המוסלמים לאירופה. בשנת 2015 , נשיא צרפת פרנסואה הולנד רחוק מזה.