"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פירושה של אחריות מיניסטריאלית

,עודכן

החלטתו של מבקר המדינה, השופט מיכה לינדנשטראוס, להטיל "אחריות מיוחדת" על שר הפנים אלי ישי ועל שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ בהקשר לאסון הכרמל, מעלה מחדש את שאלת משמעות תפקידו של שר במשטר הפרלמנטרי שלנו.

* * *

שירות המדינה מחויב לתקשי"ר, ומבקר המדינה בודק אותו, לצד גופים מבוקרים אחרים, בעיקר בהקשר של מינהל תקין, התנהלות אתית ויעילות.

מי שעומד בראש הפירמידה בכל משרד ממשלתי הוא מנכ"ל המשרד, שגם חותם בשם המשרד על חוזים ועל התחייבויות כספיות. השר אינו חלק מן המערכת המנהלית, הוא מחויב למערכת נורמות שונות מאלה של הפקידים (ועדת אשר), ותפקידו העיקרי הוא לקבוע את קווי המדיניות של המשרד, את ההעדפות במסגרת התקציב, לייצג את האינטרסים של המשרד מול משרדי הממשלה האחרים ובעיקר אל מול משרד האוצר, ולייצג את את המשרד במליאת הכנסת ובוועדותיה.

* * *

שר מוצלח יכול לקדם מאוד את משרדו, לשנות את סדרי העדיפויות, ואפילו להביא לסגירת משרדו אם הוא מצליח לשכנע את הממשלה כי מדובר במשרד מיותר.

שר גרוע עלול להחליש מאוד את משרדו, לגרום לדלדול תקציבו, להפחתת חשיבותו בממשלה ואל מול משרדים אחרים ולפגיעה של ממש במורל של העובדים. מדיניותו עלולה לפגוע, לא אחת, בחיי אדם, ואין מדובר רק בשר הביטחון, בשר לביטחון הפנים או בשר הבריאות.

משרדי הממשלה אינם יכולים לתפקד ללא מנכ"ל, אבל המערכת יכולה לתפקד - תיאורטית - גם בלי שרים.

היו תקופות לא קצרות בתולדות המדינה אשר במהלכן הוטל על סגן שר במשרד ראש הממשלה לטפל בחצי תריסר משרדים, או על שר בלי תיק או עם תיק לעמוד בראש שורה ארוכה של משרדים, או שראש הממשלה, הממלא אוטומטית את תפקידו של כל שר שמתפטר, מקבל על עצמו כמה תיקים לתקופה ממושכת.

מצב שבו ראש הממשלה אחראי לכל המשרדים, ופועל ישירות מול המנכ"לים, מזכיר מאוד את הקבינט האמריקני, שבו הנשיא מוביל את המדיניות בכל התחומים, ומזכירי המדינה הם, בעצם, פקידיו.

* * *

במדינת ישראל השר עומד למבחן הכנסת. ראש הממשלה רשאי לפטר שר, בעיקר בעקבות ביקורת ציבורית ופרלמנטרית. שר יכול לעמוד למבחנה של ועדת חקירה ממלכתית, וזו יכולה להתמנות על ידי הכנסת בעקבות דו"ח של מבקר המדינה.

שרים עלולים, כמובן, לעשות שגיאות קשות מאוד, ובמקרים כאלה עליהם לשלם מחיר ציבורי, אבל בכל מקרה ראוי לזכור שהם אינם חלק מן השירות הציבורי, ולכן מדיניותם אינה יכולה, ואינה צריכה, להיות חלק משבט ביקורתו של מבקר המדינה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר