לא להתלהם, לשמור על הבית

הדבר הראשון שאפשר ללמוד מתחילת מבצע החזרת המסתננים הוא שברגע שיש נחרצות, יש לזה השפעה בשטח. כבר אתמול ראינו יותר מסתננים שרוצים לעזוב מרצון.

עם זאת, מה שראינו אתמול הוא רק ההתחלה: מדובר רק בחלק מהתוכנית, שכן היא מטפלת בחלק קטן בלבד מהמסתננים. כרגע מתאפשר לנו להוציא מהארץ רק את אזרחי דרום סודאן וחוף השנהב, ורק בעניין המסתננים מחוף השנהב הוגשו נגדי יותר מ-800 עתירות לבג"ץ. על כן צריכים כל משרדי הממשלה לשלב כוחות: משרד המשפטים, שאליו כבר פניתי על מנת לגבש מדיניות משפטית, משרד החוץ ומשרד הביטחון. שילוב הכוחות - יחד עם הקמת הגדר, מתקני השהייה ועיר האוהלים והמשך אכיפה משמעותית - יציל את זהותה של המדינה היהודית.

השלב הבא הוא הוצאתם מהארץ של מסתננים מאריתריאה ומצפון סודאן, שמספרם מגיע קרוב ל-50 אלף איש. בשלב זה עדיין אין לי אישור להחזיר אותם לארצותיהם. אני שומע את הקולות שאומרים כי אי אפשר להחזיר את המסתננים הללו, אך מדובר במשימה חשובה. לא יכול להיות שיגידו לי "לא": אמירת "לא" כמוה כגניזת מגילת העצמאות, סוף החלום הציוני. באזורנו יש כ-300 מיליון איש, ואם רק רבע אחוז מהם יבוא לפה - אנחנו בצרות. לכן אין מושג כזה "אי אפשר". צריך להחזיר את כולם.

כבר לפני שלוש שנים אמרתי שיגיעו עשרות אלפים. צחקו עלי, וזה קרה. עכשיו נראה שיגיעו מאות אלפים, ולכן צריך לעשות הכל כדי למנוע זאת. מאוד חשוב שלא להתלהם, אלא פשוט לבצע את הפעילות הזו שהיא שמירה על הבית. לא מדובר בפעולה כירורגית, אלא במבצע מתמשך עד שמסתננים נוספים יבינו שאין להם בשביל מה לבוא לפה.