אשכנזי ודגן מציגים: תעודת ביטוח לאיראן

מי שמאמין לאיראנים לא מפחד. אבל מי עוד מאמין להם? אז כיצד מצליחות המעצמות לנהל משא ומתן עם משטר האייתולות בסוגיית הגרעין, ואפילו למצוא בתום כל סבב (איסטנבול, בגדד) את הנוסחה החיובית המאפשרת סבב נוסף (מוסקבה)? העולם לא רוצה פצצה (איראנית), אבל עוד יותר לא רוצה הפצצה (ישראלית).

גם אצלנו מסרב הוויכוח סביב תקיפה ישראלית באיראן לרדת מהכותרות. הוא הפך אפילו בעבור אחדים ללא פחות מפחיד מפצצה גרעינית איראנית. כל כנס וכל מפגש הופכים לבמה ראויה כדי לדון בנושא. על אחת כמה וכמה אם מדובר בכנס השנתי של המכון למחקר ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, ואם יש שתי תפיסות - מחד גיסא זו של שר הביטחון ומאידך גיסא זו של ראש המוסד לשעבר והרמטכ"ל לשעבר.

אהוד ברק טען אתמול כי האיראנים מנסים להוליך את העולם כולו שולל, ושתכלית מעשיהם היא למשוך זמן. האיראנים, כך הסביר, פועלים באופן כזה שהם יגיעו, בעורמה אופיינית, עד לשלב שבו הם יהיו מסוגלים לייצר פצצה גרעינית, אם רק ירצו. גם המתנגדים להפצצה יודעים היטב כי פרויקט הגרעין האיראני לא נועד לפתור את בעיית החשמל של שיראז ושל איספהן, ובכל זאת הם מעדיפים לקחת את הסיכון.

צריך לזכור כי כבר בימי ראש ממשלתנו הראשון דוד בן-גוריון נחקק, גם בתודעה הלאומית שלנו, עקרון היסוד שלא לקבל כוח גרעיני באזורנו. פצצה איראנית תהיה, מן הסתם, חריגה מאותו עיקרון. מעבר לאיום קיומי חמור על ישראל, היא גם הבטחה להתגרענות המזרח התיכון: סעודיה, טורקיה ומצרים הן הבאות בתור, אם וכאשר.

דגן ואשכנזי אינם רוצים פצצה איראנית, וביטחונה של ישראל, מן הסתם, יקר להם לא פחות מאחרים. אבל גישתם מעט משונה ואפילו פטליסטית. מבחינתם הפצצה רק תזרז את הפ-צצה. יכול להיות שאנחנו עוסקים פתאום במדע מדויק, שלא לדבר על מידע מדויק. והאם באמת כדאי לדווח לאיראנים מכל פורום מכובד אפשרי כי הפצצה אינה הכרחית ולכן יש להמשיך בפארסה הזו שנקראת שיחות הגרעין, ולאפשר לאיראנים להרוויח זמן ועוד זמן ולהעניק להם התחושה שהם בכלל חסינים?

דווקא הדברים של ראש אמ"ן לשעבר, עמוס ידלין, נראים הגיוניים מאוד: איראן "חסינה" תמשיך בפרויקט שלה עד למצב שבו לא תהיה ברירה אלא לתקוף. במילים אחרות, הדיבורים של דגן ואשכנזי מביאים לתוצאה הפוכה מזו שלה הם מייחלים.

בעבור טהרן, יכולת גרעינית צבאית היא תעודת ביטוח להישרדות המשטר ואף ליכולת להמשיך בהפצת המהפכה השיעית. תמים יהיה לחשוב שהמשטר הנוכחי באיראן יבצע פתאום סיבוב פרסה. הכי רחוק שהם יהיו מוכנים ללכת זה לשיחות פארסה. בעיקר אם מבטיחים להם חסינות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו