סל השירותים – "אין הקומץ משביע את הארי"

מדי שנה , מפרסמת ועדת סל התרופות את תוצאות עבודתה הסיזיפית בנושא תיעדוף השירותים הרפואיים והתרופות, שיוכנסו לסל במסגרת התקציב המצומצם שאושר. הסכום עליו מדובר, מהווה מדי שנה בין עשרה לעשרים אחוזים מכלל הבקשות העולות לדיון, ומכך נובע שתרופות רבות וחשובות לא נכנסות לסל. החלטות הועדה משקפות מצד אחד אילוצים תקציביים קשים ומצד שני את הערכים החברתיים בהם מתפקדים נציגי ועדת סל התרופות ומשרד הבריאות. הדילמה העולה מדי שנה לדיון, היא מתן עזרה למטופלים רבים בתרופות ושירותים שעלותם נמוכה, לעומת מתן תרופות יקרות למספר קטן של חולים. במקרים רבים, מדובר בהחלטה חברתית במהותה. כדי לתת מענה מיטבי לדילמה זו, הרכב ועדת הסל כולל פרט לצוות הרפואי והמקצועי, גם נציגי ציבור, כלכלנים ואנשים שנקודת המבט שלהם היא מוסרית וחברתית ולא רפואית מקצועית. העובדה שדיוני ועדת סל התרופות פתוחים לתקשורת מהווה חלק מגישה זו.

סל השירותים של מדינת ישראל, הוא מהרחבים בעולם ותהליך קבלת ההחלטות אצלנו, נחשב מהמסודרים והטובים ביותר ונלמד על ידי ארצות אחרות המתלבטות בבעיה דומה. הקרדיט לתהליך קבלת ההחלטות מגיע לצוות העוסק בכך ובראשו ד"ר אסנת לוקסנבורג – ראש אגף הטכנולוגיות במשרד הבריאות ולפרופ' יונתן הלוי, מנכ"ל בי"ח "שערי צדק", הנמצא בראש הועדה בשנים האחרונות.

יחד עם זאת, אין ספק שהסכומים המוקצבים לנושא נמוכים מדי באופן משמעותי. בהעדר מקורות תקציביים אחרים, פונים לוועדה כל מרכיבי מערכת הבריאות כי פשוט אין להם כתובת אחרת. עקב כך, עולים על שולחן הועדה נושאים שלא בדיוק מהווים "טכנולוגיות חדשות", כפי שהיה אמור להיות. דוגמאות בולטות לכך היו דיוני הועדה במימון פינוי מוסק אווירי ובמקרה אחר, מימון פינוי לאמבולנס לבתי חולים פסיכיאטריים (הנושא האחרון נפתר על ידי הנהלת המשרד מחוץ לדיוני ועדת הסל). כך גם למשל מתן חיסונים נוספים, שהיה אמור להיות במימון תקציב משרד הבריאות ולא במסגרת הגדלת סל התרופות, עלה לדיון אף הוא לדיון במסגרת זו.

השנה היו דיוני הוועדה שונים בכך שחלק גדול מהתקציב, כשליש ממנו, הוקצה לתרופות נגד צהבת נגיפית מסוג C . הדבר מהווה שינוי לעומת שנים קודמות, בהן הוקצה אחוז גבוה יותר מהתקציב לתרופות אונקולוגיות. ניתן לציין בצורה ברורה שכל התרופות המצילות חיים, שיעילותן הוכחה, נמצאות בסל ויש לדבר משמעות חברתית חשובה. יחד עם זאת, במהלך דיוני התקציב הקרובים, על הממשלה והכנסת לבחון נושא זה שנית לשנים הקרובות, במטרה להגדיל משמעותית את הסכום המוקצב גם מול אילוצי תקציב ממערכות אחרות.

ד"ר מיכאל דור הוא מרצה בכיר במינהל הבריאות באוניברסיטת אריאל, ולשעבר סגן ראש מינהל רפואה בהנהלת משרד הבריאות.