סילבסטר - קר, יקר וחסר משמעות

לוח השנה העברי מספק לנו לא מעט סיבות לחגוג, ובעיקר לאכול, ואף שאני מתקשה להתחבר לתאריכים, לשעות ולמנהגים - אני נאלצת לציין כל אחד מאלה המופיעים על הלוח. מערכת החינוך והקהילה שבה גדלתי טרחו ליצוק תוכן לכל אחד מהחגים השונים על מנת לעזור לי להתמודד עם מצוות היום ועם השמחה המעושה המתלווה אליו.

אבל כאילו לא די בערימת החגים והמועדים שלנו, החליטו בישראל לאמץ עוד תאריכים וחגים שונים ומשונים, שכולם באופן די תמוה כוללים חגים נוצריים - לא ראיתי אף אחד מחלק פלאיירים למסיבה לציון חג הסיגד או צ'ייסר בעשרה שקלים לרגל חג המרשמלו ביפן. כאילו לא די לנו בט"ו באב, אנחנו נאלצים לציין את ולנטיין דיי, וכאילו שלושת ימי ראש השנה שלנו לא האביסו אותנו מספיק - אנחנו חוגגים את ראש השנה האזרחית.

וכמו חגים נוספים שעשו עלייה, הביצוע בארץ הוא דהוי ותלוש. כי בזמן שכל חג על לוח השנה שלנו מלווה בתוכן שנועד לרגש אותנו ולחבר אותנו למנהגי החג, ערב השנה הלועזית החדשה הוא אירוע ריק מתוכן למי שגר בארץ. חוץ מאלכוהול ממש יקר, הידחקות במסעדה צפופה עם מאות אנשים שפחדו לפספס את הערב הקדוש ונצנצים שיירדו מהבגדים רק בסילבסטר הבא - אין בו כלום.

הסיבה היחידה שהחג הזר הזה נחגג בארץ היא שמאחורי כל יום כזה עומדת תעשייה שלמה שניזונה ממנו וממנפת אותו ככל יכולתה כדי להפוך את הקש לחוטי זהב. מסיבות בהפקות ענק שגובות מחירי כניסה הזויים, מסעדות עם תפריטים יוקרתיים לציון הערב הנוצץ. ואנחנו, שמפחדים לא להיות חלק מהכפר הגלובלי, עומדים בתור, משלמים הרבה, מתנשקים בכוח בחצות ונדחפים בין חוגגים שאינם יודעים על מה ולמה הם חוגגים.

מילא אם היינו חוגגים עם אהובינו במסיבת זיקוקים ענקית מתחת למגדל אייפל, או מתכנסים יחד - שחורים ולבנים, סטרייטים ולהט"בים - וסופרים יחד עד שהכדור הגדול יירד על כולנו בטיימס סקוור, או אפילו קופאים מקור בכיכר האדומה במוסקבה עם עוד מאות אלפי רוסים ומתחממים מוודקה מזויפת - זו היתה יכולה להיות חוויה (חינמית!) שתשמח אותנו בהמשך השנה. אבל בארץ הדבר הכי מרגש שיכול לקרות במהלך הערב ללא תוספת תשלום זה ששוטר תנועה יבקש ממני לעבור בדיקת ינשוף, וזו לא סיבה מספיק טובה לצאת מהבית.

בסופו של דבר, לבירה יש אותו טעם כמו בכל יום רגוע אחר בשנה, ושמלה חדשה אני יכולה לקנות בכל תאריך אחר. חגים יש לי מספיק, ואני לא מרגישה צורך לתבל את לוח השנה שלי בעוד ימים צבעוניים. וחוץ מזה, אף אחד לא רוצה לקום עם הנגאובר לצום עשרה בטבת, אשר יחול ביום הראשון של השנה האזרחית.