עם או בלי נשיקה - העיקר לחגוג

בכל ערב שנה אזרחית חדשה הישראלים מתחלקים לשתי קבוצות. כאלה שטוענים שהם לא חוגגים כי סילבסטר היה אנטישמי וכאלה שיש להם עם מי להתנשק. באופן אישי, אני לא מבינה את המנהג המוזר הזה של להתנשק בסילבסטר. ולאלו שמסרבים לחגוג כי ראש השנה של היהודים הוא בכלל בתשרי, אתם צודקים. גם ככה צפוף ברחובות.

אבל הסילבסטר הוא בסך הכל עוד סיבה למסיבה. בא לכם? תחגגו. לא בא לכם? תחגגו בכל זאת. כי מה עדיף - להישאר בבית כשכולם מקבלים את השנה החדשה, גם אם חלקם רק מעמידים פנים שהם נהנים? זאת, אגב, היתה הבעיה שלי במשך שנים. הכרחתי את עצמי לצאת למסיבות שמתחילות כבר בתשע בערב כדי שלרווקים שבנו יהיו שלוש שעות לנסות למצוא מישהו או מישהי להתפשר עליהם בשביל הנשיקה בחצות. תמורת העונג לחפש את הנפש התאומה הלוזרית שלי נפרדתי בדרך כלל משטר של 100 שקלים פלוס חצי שעת המתנה בכניסה למועדון, שאותה העברתי בתחנונים לילדה בת 18 שתאפשר לי להיכנס כי אני מוזמנת של יוסי/דני/ליאור, או כל שם אחר שהחליט לעשות קופה על הערב הזה. 100 השקלים האלה כמובן אינם כוללים שתייה. 50 שקלים בממוצע בשביל כוס יין מבקבוק שלא ראוי לשמש אפילו לקידוש, ועדיין לא חישבנו את עלות המוניות. מילא אם ההוצאות האלה היו מניבות לי נשיקה מסחררת או אהבה חדשה, אבל הן בדרך כלל רק תרמו להגדלת המינוס שלי בבנק ולעוד רחמים עצמיים.

ובכל זאת, שנה חדשה. באוויר נזרקות הבטחות חדשות שסביר להניח שלא נצליח לקיים. מן הראוי שנגבה את פרץ האופטימיות הזה בסביבת חברים קרובים, מוסיקה טובה ואיזה דרינק אחד או שניים. או בקבוק. עם כל הכבוד לרחמים עצמיים, עדיף לצאת ואולי גם לסבול מאשר לשבת בבית בסלון ולראות בפייסבוק איך כל היתר נהנים.

לשמחתי, בשנים האחרונות מצאתי אחלה פתרון ביניים לסילבסטר. מסיבה ביתית - שביל הזהב בין מסיבה המונית ויקרה להישארות בבית עם חולצת סוף מסלול מלאה בכתמים של גלידה ובכי. במקום לזרוק המון כסף על מסיבה של מישהו אחר, החלטנו - קבוצה של חברים - שבכל שנה מישהו אחר יתרום את הבית שלו לכבוד המאורע. חבר מביא חבר, רווקה מביאה רווקה. כל אחד תורם 40 שקלים או מביא בקבוק קאווה זול מהסופר (אבל עם לוק של הביוקר). אחד מהחבר'ה מנדב את שירותיו כדי.ג'יי, כי גם ככה אחרי כוס יין אחת אף אחד לא שם לב שהשירים של רד הוט צ'ילי פפרס הוכרזו כלא חוקיים יותר להשמעה.

אז השנה, כמו בכל שנה בשלוש השנים האחרונות, אני אבלה עם חברים אצל חברים. אולי תהיה נשיקה ואולי לא. אבל מה שבטוח, יהיה כיף. וזול.

שנה אזרחית טובה.