הבחינה הפסיכומטרית עומדת לעבור באוקטובר שינויים, והעיקרי שבהם הוא הוספת חיבור לחלק המילולי של הבחינה. הנבחנים יידרשו לכתוב חיבור באורך של 40-25 שורות שמשקלו יהיה 25 אחוזים מהציון של הפרק המילולי. הציון של החיבור יורכב משני אלמנטים עיקריים שייבדקו: תוכן ולשון. ייתכן שביצוע שינוי הוא הכרחי. מוסדות ההשכלה הגבוהה חשים כי רמת הכתיבה של הסטודנטים, אשר אולי מושפעת מחשיפה מוגברת לתכנים אינטרנטיים קצרים, ירודה. אך בלי להיכנס למכלול טיעונים בעד ונגד החיבור שהתווסף לכלל הנבחנים, איני משוכנע כי נעשתה מחשבה מעמיקה בהשפעת תוספת החיבור על אוכלוסיות מוחלשות. מוטב להטיל את האחריות לשיפור רמת הכתיבה על מערכת החינוך היסודית והתיכונית, מה שיבוא לידי ביטוי בציוני הבגרות, מאשר להיענות לדרישות המוסדות להשכלה גבוהה ולבצע צעד שייתכן שרק יעמיק את הפערים החברתיים. דמיינו לעצמכם עולה מאתיופיה שעלה בגיל 10 ארצה, בבית הוא מדבר אמהרית ובבית הספר הוא לומד עברית - כיצד הוא יכול להתמודד עם חיבור לא פשוט הדורש לייצר טיעונים לוגיים ברמה גבוהה ובודק עושר לשוני ולשון תקנית- כדי להתמודד עם טענה זו המרכז הארצי לבחינות ולהערכה יכול לומר כי הנבחן יכול לכתוב את החיבור בשפת האם שלו. אך במידה מסוימת טענה זו ריקה מתוכן. לפי פרסומים, רק שיעור קטן בקרב האוכלוסייה האתיופית הנבחנת יודע לקרוא ולכתוב באמהרית, לא כל שכן להתנסח בכתב ברמה אקדמית. באותו האופן, כיצד יכול עולה חדש מחבר העמים, שהפסיק לקרוא זה מכבר רוסית ספרותית, לכתוב חיבור ברמה גבוהה בשעה ששפת האם שלו הולכת ונשחקת עם השנים. לפי הנתונים מ-2011, נבחן בשפה הרוסית מקבל בממוצע 63 נקודות פחות מנבחן בשפה העברית. סביר שהנתונים בקרב האוכלוסייה האתיופית דומים ואולי אף גרועים יותר, שכן אלה אינם זוכים להיבחן בשפת האם. המשמעות היא שדלת הכניסה למערכת ההשכלה הגבוהה תיחסם עוד יותר בפני אלה שמלכתחילה מתקשים. לפיכך, אני מציע להיערך להתאמות שיעזרו להקל את הכניסה למוסדות להשכלה גבוהה על אוכלוסיות אלו. הכותב הוא עו"ד ומנכ"ל STUDENT
