"נכון, אבל": מה מעצבן את "ידיעות"?

מאז ירידתה של קדימה, סילוקו המבורך של אולמרט מחיינו והתנדפותו של פורום החווה המושחת - ממוקד העיתון שפעם היתה לו מדינה במטרה אחת. לא חמאס, הטרור, איראן או כלכלות המערב הקורסות - דבר אחד: הפלת ממשלת נתניהו. ואם לא להפיל, אז לחרב, לפמפם טיפות ארס ורעל באשר לנתניהו ולמשפחתו ולממשלתו וליכולותיו ושאר מרעין בישין השמורים רק לאויבינו.

עונת הבחירות לא החלה; היא מעולם לא נגמרה. מופע החרפה המדהים של אהוד אולמרט בניו יורק מובן רק על רקע המטרייה המגוננת של "ידיעות". לא ביטחון המדינה, לא טובת החברה הישראלית - כלום! "ברירת שמשון" נוראה, אש כוחותינו הנורית עלינו בגלוי. ואחרי זה, יאמרו ב"ידיעות" שנתניהו "אינו זוכה להערכה בעולם". זה לא אותו אחד ששיכנע את העולם להתמקד באיראן-

זה הרקע לתעמולת הנגד של "ידיעות" אמש בתגובה לנאום נתניהו בכנס הליכוד. אכן, זה היה נאום בחירות, אבל מה לעשות שנאמרו בו דברי אמת. לכל נתון שהובא שם, צירף העיתון שפעם היתה לו מדינה את המילים: "נכון, אבל". יש שקט ביטחוני אבל זה בגלל אולמרט(!) ודיסקין. נעזוב את אולמרט; דיסקין מחליט על מדיניות? ואם חלילה המציאות היתה אחרת, גם אז היה "ידיעות" תולה זאת רק בראשי הממסד הביטחוני-

גלעד שליט חזר. נכון, אבל שוחררו יותר מאלף מחבלים. סליחה, אני ושכמותי כתבנו נגד התמורה הנוראה, אבל אי אפשר לשכוח את התמיכה המאסיבית של "ידיעות" לשחרר בכל מחיר. עכשיו יש לו טענות. הכלכלה במצב טוב. אירופה קורסת. ארה"ב היתה מתה לנתוני צמיחה דומים. נכון, אבל יש דאגה של הכלכלנים ויש עניים ולא כולם נהנים מירידת המיסים. אכן, הכלכלה הישראלית זקוקה לשנים נוספות כדי להיפרד משאריות הסוציאליזם.

ואחרון - קידום השלום. למילה "שלום" יש בישראל כמה מובנים. המובן שאליו מכוון "ידיעות" הוביל להסכם הדמים באוסלו ולהתנתקות. נתניהו נבחר ליישם בדיוק ההפך ממדיניות השמאל הכושלת. אם ב"ידיעות" זועמים - סימן שזה מצליח.