"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מופע האימים של ynet

,עודכן

שתי מדינות לשני עמים? במדינת "ידיעות אחרונות" ו־ynet של נוני מוזס, למי שלא שם לב, הכל רע ומר. מאז ההחלטה להקדים את הבחירות, יום יום, שעה אחרי שעה, לעיתים דקה אחרי דקה, עורכיו של האתר, ולצערי חלק מעמיתיי העיתונאים (שאינם מסכימים עם חלק גדול מהנכתב אך נאלצים לשתף פעולה), עסוקים בלמרוח כותרות מגוחכות בענק, שתכליתן אחת: עד כמה מייאש לחיות פה, במדינת ישראל האמיתית.

הם מנסים לרגש אותנו במאמרים רדודים ולמחזר קלישאות על כמה אנחנו חיים במדינה ענייה ומפגרת. הכלכלה? על הפנים. העניים - רעבים ללחם, ישנים בהמוניהם על המדרכות. הבריאות - קורסת. המכוניות? מעוקלות. התחבורה הציבורית? נפחה את נשמתה.

נו, באמת. היום כבר כל ילד יודע מה מניע את אלה המנפחים שקרים, היום כל נער מבין שמדובר בלוקשים שמוזס ועושי דברו מוכרים לציבור, במטרה לשטוף את מוחו בסיסמאות נבובות שבתוכן מסתתר קמפיין השמאל: רק לא ביבי.

באופן שאינו מפתיע, באותה מדינה של נוני מוזס, הפוליטיקאים מהימין הם תמיד שקרנים וקומבינטורים, והאחרים - ובעיקר אותם המריונטות שסרו למרותו של האדון מוזס ותמכו בחוק שנועד לסגור את "ישראל היום" - לא. אלה הטובים.

על כן, לשיטתו של מוזס, חייבים לנצל את הזיכרון הקצר של הציבור ולבלבל את מוחו. מרוב שקרים שכחו שם את האמת. האם באמת יש עדיין ב־ynet מי שכל כך תקועים בתל אביב, עד שאינם יודעים שכבישי הארץ עברו מהפכה תחבורתית, שקיצרה את זמן הנסיעה לקריית שמונה למשל משלוש שעות וחצי לפחות משעתיים? שם עדיין לא קראו את נתוני המוסד לביטוח הלאומי שקבעו שמימדי העוני הצטמצמו? ב"ידיעות אחרונות" של נוני מוזס עדיין מאמינים שאפשר לצאת בכותרת ראשית שהעוני בישראל גרוע מזה שבמקסיקו - ושייצאו מזה בלי שמישהו ישים לב?

במדינת "ידיעות אחרונות" עוד נמצא הפרשן הכלכלי הבכיר שטען, ביום שבו הורד דירוג האשראי של ישראל אל מול כישלונו של שר האוצר החביב עליהם, כתבם־לשעבר - כי לא צריך להתרגש, ושזה לא אומר כלום, ומי זו בכלל סוכנות הדירוג פיץ'? כך נכתב שם. ומה היה נכתב אלמלא שר האוצר המדובר היה הכתב־לשעבר של "ידיעות אחרונות"?

במדינת "ידיעות אחרונות" של נוני מוזס ניסו עד לפני זמן לא רב לשווק לנו את העבריין המורשע אהוד אולמרט לראשות הממשלה. וכשזה התפוצץ להם בפרצוף - הם מנסים כעת להמליך את ציפי לבני, שותפתו הפוליטית. ועל הדרך, נהנה בוז'י (מעתה, אמור יצחק) הרצוג משולי התהילה. מעניין איך זה ייגמר. כי בצד מחכים גם כחלון וליברמן, עוד כוכבים שנוני מוזס ינסה להטיס למרומים.

זה לא שאין ב"ידיעות אחרונות" ואפילו ב־ynet עיתונאים טובים ומוכשרים, שעושים את עבודתם נאמנה. מופע־האימים המתגלגל של ynet ללא ספק השיג שיא־יסוד בצביעות, באחיזת־עיניים, ובחוסר אחריות.

די, נמאסתם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

איציק סבן

כתב משטרה

כתב "ישראל היום" לענייני משטרה מאז שנת 2008. התחיל את דרכו בתקשורת ב-1993. את דרכו החל ב"מעריב" ככתב בשפלה, ולאחר מכן שימש כתב צבאי ורכז כתבים. בשנת 2001 עבר ל"ידיעות אחרונות", שם שימש כתב באזור לכיש ורצועת עזה, ולאחר מכן כתב משטרה. בשנת 2004, בעת שסיקר פיגוע שבו נרצחו שלושה חיילים בהתנחלות ״מורג״ שבגוש קטיף, נפצע סבן ברגלו מאש שנורתה על ידי מחבל שהסתתר בקרבת מקום. כתוצאה מהירי רוסקה ירכו הימנית, והוא נותר חשוף על הקרקע וזעק לעזרה. תת-אלוף במיל׳ שמואל זכאי, שהיה באותה עת מפקד אוגדת עזה, היה זה שפינה אותו למחסה בקרבת מקום. לאחר שטופל במקום, פונה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים סורוקה שבבאר שבע. בבית החולים נותחה רגלו הימנית של סבן, והוא נותר נכה ברגלו. עם זאת, כעבור כחצי שנה של החלמה בביתו, שב סבן לסקר את ההתנתקות מגוש קטיף.

כדאילהכיר