"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נתוני העוני: דו"חות מוטים ומניפולציות

,עודכן

מימדי העוני הרחבים בישראל הם בעיה קשה שנמשכת שנים ארוכות. לכך אף אחד לא מתכחש, והבעיה אכן דורשת פתרונות. אבל הקרנבל התקשורתי המנופח של הימים האחרונים רק פוגע בעניים. הכותרות, שמהן משתמע שילדי ישראל הולכים בבטן נפוחה ומטים לנפול מרעב ברחובות, נועדו לייצר פתרונות בזק של השמאל, ואולם בסופו של דבר רק ייצרו יותר עניים. זהו שימוש ציני בבעיית העוני שמצריכה פתרון מעמיק והגון.

הפתרון של הבעיה הזאת לא יבוא בן רגע. הדו"חות המוטים שנכתבים במטרה לנגח הם לא רציניים. פעמים רבות עוסקים במניפולציה על דעת הקהל, כמו שימוש מניפולטיבי באחוזים ובסטטיסטיקה, בחירה של מגמות שליליות בלבד והבלטה שלהן, והחלפה של סברות בממצאים אמיתיים.

שיעורי העוני בישראל גבוהים זה שנים רבות אבל הדו"חות והארגונים המניפולטיביים, שתמיד צועקים שהכל מחמיר ונהיה נורא, גורמים בסופו של דבר לקהות חושים ולהחמצת דיון אמיתי ומעמיק בבעיה. הפתרון גם לא יגיע מארגוני חלוקת מזון, שיש להם אינטרס מובנה בשימור הבעיה ולכל הפחות בהנצחתה. הפתרון יבוא על ידי מדיניות של כלכלה חופשית שתסייע לעניים ולא תייצר עוד עוני מהם. המחלוקת העיקרית שצריכה להיות בזירה הפוליטית, בייחוד ערב בחירות, היא על הדרך הכלכלית הנכונה לטפל בבעיה הקשה של העוני.

דו"ח העוני שפורסם בשבוע שעבר על ידי המוסד לביטוח לאומי חידש בדבר אחד מעודד. מספר העניים הצטמצם משמעותית בין 2012 ל־2013. קיטון בעשרות אלפים במספר העניים בין השנים האלה. הדו"ח הנוסף שיצא מטעם ארגון "לתת" לחלוקת מזון לא התייחס לשיפור במצב העוני ב־2013 והאיר בזרקור את המצוקות הקשות.

העיסוק של גורמים אינטרסנטיים, ובהם העמותות לחלוקת מזון עצמן, לא נועדו לפתור את הבעיה אלא לעורר דיון היסטרי בכלי התקשורת, במטרה לחזור ולרתום את ארגז הכלים הסוציאליסטי ל"טיפול" בעוני.

יש לי כאמור בעיה אידיאולוגית עם ארגז הכלים הסוציאליסטי. הוא פשוט לא עובד. זו שיטה שמעמיסה על העשירונים העליונים עוד ועוד מסים ולא יודעת להעביר אותם בצורה תקינה לשכבות החלשות. היא לעולם לא תדע להעביר את כספי המסים לעניים. כי הכספים שנכנסו לקופת המדינה תמיד יגיעו קודם לקבוצות האינטרסים, על אחת כמה וכמה במבנה השלטון במדינת ישראל.

קבוצת האינטרסנטים הגדולה שבהן היא עובדי המדינה והחברות הממשלתיות. הם מאוגדים בשריון הרמטי ומטפלים (אם בכלל) בבעיית העוני בשיטה הבאה: קודם לוקחים לעצמם ואת הפירורים משאירים לאומללים. וזה כל הסוציאליזם על רגל אחת.

בישראל אין כמעט שוק חופשי. הכל מלא כאן במונופולים. ועינינו הרואות - בכל מקום שיש בו שוק חופשי מתברר שהוא מוריד את יוקר המחיה - דבר שעוזר קודם כל לעניים. מה שחשוב הוא שהכלכלה תספק הזדמנויות עבודה בשכר הוגן עבור האזרחים ושתהיה מספיק תחרותית בענפים השונים, כדי להוזיל את המוצרים ואת השירותים בתחומים השונים. כלכלה חופשית תעזור לעניים ותסייע בהפחתת העוני, בוודאי ביחס למצבה הנוכחי של ישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר